א
דין ברכו בעשרה ומה הן עונין אחר המברך.
ב
ואין אומרים ברכו אלא בעשרה דתניא במס' סופרים פרק י' אין אומרין קדיש וברכו אלא בעשרה. רבותינו שבמערב אומרים אותו בשבעה ונותנין טעם לדבריהן בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' כמניין התיבות. ויש אומרים בששה לפי שברכו ו' הוא ואין הלכה כרבותינו שבמערב ולא כיש אומרים אלא כתנא קמא דהא קיימא לן כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה וצריך שיאמר ברכו את ה' המבורך דגרסינן בירושלמי גבי זימון שמואל אמר אני איני מוציא עצמי מן הכלל התיבון הרי הקורא בתורה אומר ברכו פי' ואינו אומר נברך אמר ר' אבון מכיון דהוא אמר המבורך אף הוא אינו מוציא עצמו מן הכלל. ועונין אחריו ברוך ה' המבורך לעולם ועד. דתניא כי שם ה' אקרא ר' יוסי אומר מניין לעומדין בבית הכנסת ואומר ברכו את ה' המבורך שעונין אחריו ברוך ה' המבורך לעולם ועד ת"ל הבו גודל לאלהינו:
שבלי הלקט
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…