א
דין קריעה לתופרה ולשוללה בתוך שלשים או לאחר שלשים.
ב
על כל המתים כולן שולל לאחר שבעה ומאחה לאחר שלשים על אביו ועל אמו שולל לאחר שלשים ואינו מאחה לעולם. שולל פי' רבינו גרשום ז"ל בשטי"ר בלע"ז מאחה קוסי"ר בלע"ז והאשה שוללתו לאלתר מפני כבודה ירושלמי כד דמך ר' יוחנן אורי ר' חייא בר אבא לשלול הקרע בו ביום ולנעול הסנדל בו ביום. אלו קרעין שאין מתאחין הקורע על אביו ועל אמו ועל רבו שלמדו חכמה ועל נשיא ועל אב בית דין. תנו רבנן וכולן רשאין למוללן לשוללן ללקטן לעשותן כמין סולמות אבל לאחותן אסור אמר רב חסדא ובאיחוי אלכסנדרי. ירושלמי. איזהו איחוי העשוי כאריג:
ג
תנו רבנן רשאי להופכו למטה ולאחותו פי' אלו הקרעין שאין מתאחים רשאי לעשות הקריעה שולים של בגד ולתופרו תפירה יפה ר' שמעון אוסר באיחוי וקי"ל כוותי' וכשם שהמוכר אסור לאחותו כך הלוקח אסור לאחותו לפיכך צריך המוכר להודיע ללוקח. תנו רבנן אמרו לו מת אביו וקרע ואחר כך אמרו לו מת בנו והוסיף תחתון מתאחה עליון אינו מתאחה מת בנו וקרע מת אביו והוסיף עליון מתאחה תחתון אינו מתאחה. תניא כל ז' קרעו לפניו ואם בא להחליף מחליף וקורע ודוקא על אביו ועל אמו ואותן קרעין אי מתאחין או אין מתאחין פלוגתא דרב הושעיא ובר קפרה וכיון דלא אפשיטא יש לומר דעבדינן לחומרא.
ד
מצאתי בשם ה"ר אביגדור כהן צדק ז"ל מי שקרע על אביו ועל אמו אסור לעשות פתח בית הצואר ולתפור מן הצדדין [שאין לך איחוי גדול מזה] וכ' ר' בנימין אחי ז"ל נראין דברי הרב ז"ל דאנן בעינין שיהיו קרועים ועומדים לעולם כדילפינן ויקרעם ונראה להוסיף על דברי הרב ז"ל שיהא גם אסור לעשות בו אימרא ולחזק אותו כדי שלא יקרע דבעינן קריעה הניכרת:
שבלי הלקט
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…