א
דין יום שביעי שמקצת היום ככולו.
ב
ומנהג לישב ביום שביעי באבילות שעה מועטת ומצאתי בשם הר"ר שמחה מאישפירא ז"ל שהיה תמיה כיון דקיי"ל מקצת היום ככולו א"כ לא היה צריך לנהוג אבלות ביום שביעי כיון שנהג רק מעט בליל שביעי דלילה הוי כיום ובפרק כיצד צולין בהלכה נטמא ואח"כ נודע בגמרא ברואה בין שני בין השמשות פי' רבינו שלמה ז"ל התם ולפי הדברים מאן דאמר מקצת היום ככולו תחילת הלילה עולה לה בספירתה ואין צריך עלות השחר מדאיצטריך למינקט בין השמשות ולא נקט משכחת לה ברואה בלילות.
ג
ובשם רבינו שמואל בר' מאיר ז"ל מצאתי ונוהגין העם לישב מקצת יום שביעי ביום ממש ומה שיושבין בלילה באבילות לא חשיב מקצת היום ככולו ולא ידענא טעמא מאי. עד כאן לשונו.
ד
ובתשובות הצרפתים ראיתי אין מנהג לחשוב מקצת יום שביעי ככולו אלא ביום ולא בלילה דכתיב ויעש לאביו אבל שבעת ימים. והואיל וכן גם בשבת לענין דברים שבצנעה אסור בלילה אם הוא יום שביעי כיון שחייב לנהוג אבילות בלילה כר' יוחנן בריש כתובות על האי לישנא גופיה לענין מועד דקאמר אבל דברים שבצנעה נוהג:
ה
ומיהו רבינו תם ז"ל התיר בשעת הדחק מקצת ליל שביעי דבר האסור בששי אבל לא נהגו כן:
שבלי הלקט
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…