א
דין דרסה.
ב
דרסה כיצד כגון שדחק הסכין וחתך הסימנין כאדם החותך צנון ולא הוליך ולא הביא או שהתיז הראש בבת אחת בלא הולכה ובלא הבאה זאת נקראת דרסה ופסולה אבל אם היה שוחט והוליך והביא והתיז הראש בהולכה או בהבאה שחיטתו כשרה ואפי' באיזמל קטן והוא שאין לו קרנים. ופר"ח זצ"ל הא דאמרינן אפי' באיזמל כשר דוקא בעוף שצוארו דק אבל בבהמה לא. ואם הוליך ולא הביא או הביא ולא הוליך אם יש בסכין כמלא צואר וחוץ לצואר כמלא צואר שחיטתו כשרה ואם לאו פסולה. כתב הרב ר' אביגדור ובעל נפש יזהר מלהכביד ידו שלא יגמור שחיטתו ברוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה במשיכה אחת פחותה משיעור שני צווארין אפי' בסכין ארוכה הרבה. השוחט שני ראשים כאחד שחיטתו כשרה אם יש בסכין כמלא שני צווארין וחוץ לצוארין כמלא צואר אחד. שנים אוחזין בסכין ושוחטין אחד מלמעלה ואחד מלמטה שחיטתן כשרה וכן שני סכינין ושני בני אדם שחיטתן כשרה פי' כגון שהתחיל אחד לשחוט ונתייגע ובא חבירו וסכינו בידו ושחט כשרה אם לא שהה כשיעור שהייה. השוחט בב' או בג' מקומות פי' למטה ולמעלה כגון שהתחיל לשחוט ודחה ידו למטה או למעלה שחיטתו כשרה ורבינו ישעיה זצ"ל פי' בב' או בג' מקומות כגון ששחט מקצת הסימן ומתגלגל הסימן בידו ושחט למטה כנגדו באותו מקום עצמו אלא שרצועת בשר מחברת ביניהן בין שני השחיטות שחיטתו כשרה. שחיטה העשויה כמסרק דהיינו שנשחטה בהרבה מקומות ונשחטו רוב הסימנין במקום אחד כשרה ולמה אמרו חכמים דרסה פסולה דבעינן משיכה בשחיטה שנאמר ושחט אין ושחט אלא ומשך שנאמר חץ שחוט לשונם:
שבלי הלקט
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…