שבחי הבעש"ט ל״ו

ומעשה זו ג"כ שמעתי מר' יואל הנ"ל ר' יצחק דראביזנר נתקבל למ"מ בק' האריחוב גדולה וישב שם כמה שבעות. והיה מעשה שקצב אחד נשאר ב"ח לבעל הטאקשע. והבע"ט לא היה בביתו. ומשכנה אשת הבעל טאקשע את הקצב אפילו כרים וכסתות. ובא אשת הקצב לר' יצחק הנ"ל בקובלנא רבא ובבכיה גדולה. ושלח ר' יצחק הנ' אחר אשת הבע"ט וצוה לה להחזיר המשכנות ולא שמעה אליו. וקילל ר' יצחק אותה ומת אצלה תיכף תינוק. וכשבא בעלה מן הדרך וסיפרה לו המעשה ואמרה התמנו מגיד א' וקילל אותי ותכף מת הילד. ור' יצחק הנ' נסע לביתו לק' אסטראהי כי שם היה מגיד לר' יוזפא ושלחו הקהל אחריו עגלות שיבוא לק' האריחוב עם כב"ב. מה עשה הבע"ט שלח שליח מיוחד עם אגרת וכתוב בו אם לא זז ממקומו עדיין ישב במקומו ואם הוא בדרך יחזור למקומו כי אפילו אם יבוא יוכרח לצאת מכאן. כתב ר' יצחק תשובה אליו אני אבוא לק' הנ' בעת שישאו מטתך לקראתי וכן היה. כשבא ר' יצחק תוך שער העיר נשאו את הבע"ט במיטה בשער העיר ולא יכלו לצאת עם המת והוצרכו לשאת את העגלה לצד אחד והלכו עם המת והבע"ט היה בעל משפחה והיה שנאה כבושה בלבם מחמת שהיו יראים מן המגיד והאי תיגרא דמי' לבידקא דמיי' וכו' עד שנתגדל המחלוקת וכל מי שנגע בהמגיד לא חיה. וגם הרב אב"ד שהיה שם ושמו ר' איציק אשר נעשה אב"ד בק' בראד ואח"כ לקחו אותו לאב"ד לק' האמבורג היה ג"כ בבעלי מחלוקות אך מפני שר' יחזקאל אב"ד דק' טאמאש פאלי' היה קרוב להרב הנ' וכתב אליו למע"ה שישלים עמו כי אש אוכלה הוא והשלים עמו.

פ"א היה רעם גדול והכה בבה"כ בשעת תפילת המנחה והרג שני אנשים אחד בכותל מזרח ואחד בעזרה ובאו אנשי העיר ואמרו אליו רבינו אתם המתם את עם ה'. ענה ואמר זה שבכותל מזרח נהרג ע"י מחלוקת וזה שבעזרה נהרג ע"י שבועת שוא שנשבע בק' בראד עבור ג' אדומים והחזיק אותם בידו בשעת התפילה והשתעשע בהם ומצאו בידו ג' אדומים הנ':