א
שאילתא דאילו מאן דגרמ' לי' מילתא ומיעני ומצטריך למיזף מיחייבינן לאוזופיה כי היכי דניחי בהדן דכתיב וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך וכי מוזיף ליה אסיר ליה למישקל ריביתא וחיבוליא מיניה דכתיב אל תקח מאתו נשך ותרבית והיכא דעבר ושקל מפקינן בדינא ממוזפנא ויהבינן ליזופא דאמר רבי אלעזר רבית קצוצה יוצאה בדיינין אמר רב נחמן בר יצחק מאי טעמיה דר' אלעזר אל תקח מאתו נשך ותרבית וחי אחיך אהדר ליה דניחי בהדך וקיימא לן הלכה כרבי אלעזר ודאי שקיל רבית ומת לא מחייבינן בניה לאהדורי דתניא הניח להן אביהן מעות של רבית אף על פי שיודעין שהן של רבית אינן מחוייבין להחזיר מאי טעמא אל תקח כתיב לדידיה אזהריה רחמנא לבניה לא אזהרינהו רחמנא ודאי הניח להן פרה וטלית וכל דבר המסויים חייבין להחזיר משום כבוד אביהם וכיון דאבוהון לא הוה מעלי אינהו מי מחייבי בכבוד אביהם והתניא ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך כדאמר רב פינחס משמיה דרב פפא בשעשה תשובה הכא נמי בשעשה תשובה ואי עשה תשובה איבעי ליה לאהדורי שלא הספיק להחזיר עד שמת:
ב
ברם צריך לומר הניח להם אביהם שולחן ואוכלין עליו מטה ומסובין עליה מהו מי אמרינן פרה וטלית הוא דעיילין ונפקין וחזו להון כולי עלמא חייבין להחזיר מפני כבוד אביהם אבל שולחן ומטה לא או דילמא שולחן ומטה נמי כיון דמשתמשי בהו עיילין ונפקין וחזו להו ואמרין הני דשקל אבוהון ברבית וחייבין להחזיר מפני כבוד אביהם ת"ש דבעא מיניה רב כהנא מרב שולחן ואוכל עליו מטה ומיסב עליה מהו אמר ליה חן לחכם ויחכם עוד אלמא הני נמי כפרה וטלית דמו וחייבין להחזיר ומאי שנא ממעות מעות ליתינהו בעיניהו הני איתנהו בעיניהו וכן הילכתא:
שאילתות דרב אחאי גאון
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…