שאילתות דרב אחאי גאון י״א

שאילתא דאילו מאן דאיקלע ענייא לגביה דקא אזיל מדוכתא לדוכת׳ מיחייב למיטרח ליה בשתי סעודות ואי בעי אושפיזא מידעם דגני ביה מיחייב למיתן ליה דתנן אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר לפונדיון מארבע סאין בסלע לן נותנין לו פרנסת לינה שבת נותנין לו מזון ג׳ סעודו׳ מאי היא פרנסת לינה אמר רב פפא פוריא ובי סדיא ומאן דרחים על ענייא דמי לקב"ה כמאן דההוא טיבותא קמיה עבדה דכתיב מלוה ה׳ חונן דל אמר רב אסי אילמלי מקרא כתוב אי איפשר לאומרו כביבול עבד לוה לאיש מלוה אמר רב יהודה אמר רב גדול הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה שנאמר אל נא תעבר מעל עבדך ואמר רבי יוחנן גדול הכנסת אורחים מביטול בית המדרש דתנן מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחים ומפני ביטול בית המדרש רב דימי מנהרדעא אמר יותר מביטול בית המדרש מדקא מקדים מפני האורחי׳ והדר מפני בטול בית המדרש השתא חמש מפנין ארבע מיבעיא אמר שמואל ארבע וחמש כדמשתעו אינשי אבל לא את האוצר מפני שלא יגמור את האוצר אבל אתחולי שפיר דמי ורבי שמעון היא דלית ליה מוקצה והאי תבן ותבואה כיון דחזי לבהמתו מפני ושרי ליה בחדא זיותא כי היכי דליתכון אורחי׳ בעא מיניה רבי נחומי בר זכריה מאביי שיעור תבואה בכמה א"ל לתך תניא נמי הכי שיעור תבואה לתך:

ברם צריך חמש קופות דקתני לכולהו אורחים ולכולהו בית המדרש חמש אין טפי לא או דילמא לכל חד וחד מאורחים ולכל חד וחד מבית המדרש מפנין ליה כי האי שיעורא דכל חד וחד חזינן ליה כמאן דאיקלע ליה לחודיה ומפנינן ליה כי הדין שיעורא ת"ש דאמר רב יהודה א"ר חייא פעם אחת הלך ר׳ למקום א' והיה המקום דחוק לתלמידים ומצא שדה מלא עמרים ועימר רבי כל השדה כולה ואמר רב יוסף א"ר הושעיה פעם אחת הלך ר׳ חייא למקום אחד ומצא שדה מלא עמרים ועימר ר׳ חייא כל השדה כולה דשוינהו פחות מארבע אמות ש"מ לכל חד וחד מאורחים ולכל חד וחד מבית המדרש ש"מ: