שאילתות דרב אחאי גאון ג׳

שאילתא דמחייבין דבית ישראל לרחומי חד על חבריה ולמיעבד בהדיה מצוה וגמילות חסדים דלא ברייה קב"ה לעלמיה אלא בחסד וברחמים דכתי׳ זכור רחמיך יי׳ וחסדיך כי מעולם המה ובעינן למיגמר מדרכיה דקוב"ה דאמר רבי חמא בר חנינא מאי דכתי' אחרי יי׳ ילכו כאריה ישאג וכי איפשר לו לאדם לילך אחר הקב"ה והלא כבר נאמר כי יי׳ אלהיך אש אוכלה הוא אלא אחרי דרכיו של הקב"ה מה הקב"ה הלביש ערומים שנ׳ ויעש יי׳ אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם אף אתה הלבש ערומים מה הקב"ה ביקר חולים שנא׳ וירא אליו ה' באלני ממרא וגו׳ אף אתה בקר חולים מה הקב"ה קבר מתים שנאמר ויקבר אותו בגיא אף אתה קבור מתים מה הקב"ה ניחם אבלים שנאמר ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו אף אתה נחם אבלים דרש רבי שמלאי תורה תחלתה גמילות חסדי׳ וסופה גמילות חסדי׳ תחלתה גמילות חסדים שנאמר ויעש יי׳ אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם סופה גמילות חסדים שנאמר ויקבר אותו בגיא דרש רב עוירא זימנין אמר לה משמיה דר׳ אסי וזימנין משמיה דר׳ אמי מאי דכתי׳ כה אמר ה׳ אם שלימי׳ וכן רבים וכן נגזו ועבר ועניתיך לא אענך עוד אם ראה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן צדקה וכן רבים כל שכן כשהן מרובין וכן נגוזו ועבר תנא דבי ר׳ ישמעאל כל המגזז מנכסיו ועושה מהן צדקה ניצול מדינה של גיהנם משל לשתי רחילות שהיו עוברות בנהר גזוזה עוברת ושאינה גזוזה אינה עוברת ועיניתיך אמר מר זוטרא אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב לעשות צדקה לא אענך עוד תני רב יוסף שוב אין מראין לו סימני עניות וכי עביד מיתבעי ליה למיעבד בצינעה דאמר רבי אלעזר מאי דכתיב הגיד לך אדם מה טוב ומה ה׳ דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך בהוצאת המת ובהכנסת הכלה הכתו' מדבר והלא דברים ק"ו ומה דברים שדרכן לעשותן בפרהסיא אמרה תורה הצנע לכת דלא לימא קמי מאן דלא ידע הכי עבדי והכי עבדי לאשתבוחי בנפשיה דברים שדרכן לעשותן בצינעה על אחת כמה וכמה:

ברם צריך הוצאת המת והכנסת הכלה אי זה מהן קודם הוצאת המת דהא גבי טומאה דחייה את לא תעשה שבתורה או דילמא הכנסת הכלה עדיפא משום כי לא תהו בראה לשבת יצרה ת"ש דתניא מעבירין את המת מלפני הכלה וזה וזה מלפני מלך ישראל [אלמא] ר׳ אליעזר אומ׳ הכנסת הכלה עדיפא וכן הילכתא: