קשר גודל ח׳

סימן ח. קצת דיני קדיש ודבר שבמנין. כהדא שרין:
א. צריך שקודם אשר יאמרו קדיש לפני העדה יאמר דברי תורה כגון בשחר ישתבח במנחה אשרי בלימוד רבי חנניה או איזה מזמור. בית דוד סימן ל׳ ואחרונים ועיין מ״ש בשיורי ברכה סי׳ נ״ז מרב עמרם גאון:

ב. נהגו בסוף כל לימוד לומר רבי חנני׳ כו׳ שיהא נחשב קדיש על האגדה הגם שאומר על תנ״ך ומשנה וגמרא וזוהר. בר״י סי׳ נ״ה:

ג. אין לומר קדיש כי אם היכא דתקון בתפלה או על לימוד אבל על תפלות שתקן ר׳ סעדי׳ ותחינות של רחמי׳ לא יאמר קדיש. הרמב״ם בתשובה הנקרא פאר הדור סי׳ ק״ל:

ד. גם על המזמורים אומרים קדיש ואדרבא קדיש על תהלים הוא מבטל הקטיגורים ומגין ממ״ח. בר״י שם ושיורי ברכה י״ד סי׳ שע״ו:

ה. כשם שאסור לעבור נגד המתפלל כך אסור לעבור נגד האומר קדיש. בר״י שם:

ו. חרש המדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר מצטרפין. סי׳ נ״ה ועי׳ באחרונים:

ז. שכור שאינו יכול לדבר לפני המלך אין מצטרף למנין. שם:

ח. ישן לצרפו יש להחמיר להעירו ולצערו עד שיהא לפחות מתנמנם. אחרונים:

ט. כשם שאין להרבות בברכות כך אין להרבות בקדישים. אחרונים והרח״א ז״ל תקן במדרשות שהיו אומרים הרבה קדישים שלומדים מעט מספר א׳ ואומרים קדיש וכן עז״הד הלא מזער גם את השני גם את השלישי וכיוצא שלא יאמרו כ״כ קדישים (חנן אלהים בסופו):

י. קטן בן י״ג שלמים כיון שהתחיל יום שנולד בו מקרי גדול ואין מדקדקי׳ לבדוק אם הביא שתי שערות. שם ואחרונים:

יא. קדיש בתרא לא יאמרנו אלא גדול אבל שאר קדישים יכול לאומרם אפי׳ קטן שלא הגיע לחינוך. בית יהודה סי׳ כ״ב:

יב. מי שעומד אחורי ב״הכנ ומראה להם פניו מן החלון מצטרף לעשרה עיין במחב״ר סי׳ נ״ה:

יג. אונן אינו מצטרף לעשרה. אחרונים:

יד. כל קדיש שתפסו מעומד צריך שישאר עומד אך אם היה יושב א״צ לעמוד. האר״י זצ״ל:

טו. אין לומר קדיש עם החזן ולכן אין לנגן הקדיש עם החזן כשמנגן הקדיש הרא״ש הביאו שלמי צבור דפ״א:

טז. יאמר לעלמי עלמיא לעילא מכל ברכתא כונות האר״י ז״ל שסידר הרב מהר״ח ויטל זלה״ה:

טוב. אמן יהא שמיה רבא אמן קאי לעיל ומתחיל השבח יהא שמיה רבא וי״א שיפסיק מעט בין אמן ליהא שמיה. אחרונים סי׳ נ״א:

חי. יאמר יהא שמיה רבא בנשימה אחת. אחרונים שם:

יט. כשאומר החזן יתגדל לא יאמר פסוק ועתה יגדל נא כו׳ האר״י ז״ל ועי׳ בר״י:

כ. הש״ץ אחר קדיש תתקבל פוסע ג׳ פסיעו׳ ואומר עושה שלום במרומיו מטה יהודה: