א
דיני בדיקת התפילין ואם נתקלקלו התפילין או הרבועות. ובו ו' סעיפים:
תפילין שהוחזקו ככשרות מן הדין כל זמן שחיפוין שלם הרי הן כחזקתן ואינן צריכין בדיקה. ואין חוששין שמא נמחק בתוכן אות או שמא נקבו. ומ"מ נכון לבדקן מפני שמתקלקלין לפעמים מן הזיעה. ואם אינו מניח אותן אלא לפרקים צריכין בדיקה שני פעמים בכל שבע שנים. כי יש לחוש שמא נתעפשו. וכן אם נקרע החיפוי צריכין בדיקה. וכן אם נשרו במים. ומ"מ אם אין לו מי שיודע לבדקם ולחזור לתפרן יניחן כך בלא בדיקה שלא יתבטל ממצות תפילין:
ב
אם נקרעו קצת הכתים מבחוץ בין בשל ראש בין בשל יד (תשו' פ"י א"ח סי' י') פסול אבל אם מבחוץ הבתים שלמים רק שנקרעו בשל ראש מחיצות הפנימיות אם נקרעו כך שני בתים זה אצל זה פסול. אבל אם אינם זה אצל זה כגון ראשון ושלישי כיון שבית אחד שלם ביניהם כשר:
ג
אם נתקלקל ריבוען פסולין עד שיתקנם. וצריכין להשגיח על זה במאוד מאוד:
ד
אם נפסקו שתי תפירות זו אצל זו או שנפסקו שלש תפירות אפילו זו שלא כנגד זו הרי אלו פסולים מספק. וכל זמן שאי אפשר לו לתקנן וגם אין לו אחרים יניחן בלא ברכה:
ה
אם נקרעו הפרשיות הדין כמו בס"ת שנתבאר בסי' י"ח (ד"מ רס"י ל"ב):
ו
אם נפסקה רצועה למעלה מן השיעורין שנזכרו בסי' כ"ג ס"ד לא מהני לה לא קשירה ולא תפירה. אבל למטה מן השיעורין האלו מהני להו קשירה או תפירה. וי"א כי רק כמה שמקיף את הראש ואת הזרוע לא מהני קשירה או תפירה אבל למטה מהני וי"א עוד דגם במה שמקיף את הראש ואת הזרוע קשירה היא דלא מהני אבל תפירה מהני והיא שתהא התפירה לצד פנים ולא לצד חוץ. ובשעת הדחק יש לסמוך גם על המקילים האלו שלא יתבטל ממצות תפילין. אבל לענין ברכה גם על הכשרים לפי הדעה האמצעית אין לברך עליהם. וגם יש להחמיר שלא לקשרן אלא לתפרן. והיכא דאפשר יש לתפרן דוקא בגידין. ואם נפסקה רצועה ברחבה ונשאר ברחבה פחות מכשעורה י"ל דרשאי לתפור בכל מקום וצ"ע גם בזה (פרמ"ג) (וע"ל סי' כ"ה סעיף ה' דאסור להפוך הקצוות של הרצועות):
קסת הסופר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…