צפנת פענח, וארא ח׳

עוד ביאור פסוק פ' וארא הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים (ו, יב). והוא תמוה, כי ישראל לא שמעו אליו מקוצר רוח ומעבודה קשה, מה שאין כן פרעה. ועוד, מה זה שאמר ואני ערל שפתים, ולא אמר טעם המבואר בפסוק ולא שמעו אל משה מקוצר רוח.

ונבאר פסוק ראה נתתיך אלדים אל פרעה ואהרן אחיך יהי' נביאך (ז, א), והקשה רבי משה אלשיך וכו', יעו"ש.

ונראה לי דכתבתי במקום אחר ביאור פסוק (דברים לב, א) האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי, דשמעתי פירוש הפסוק (ישעיה מב, יח) החרשים שמעו ו[ה]עורים הביטו וגו', כי החרשים הם התלמידי חכמים כמו החרש והמסגר, ועורים הם המוני עם, וז"ש החרשים שמעו ו[ה]עורים הביטו, כי החרשים הם התלמידי חכמים, ועורים הם יביטו בתלמידי חכמים, אם הם שומעין אז הם שומעין גם כן, ודפח"ח. וז"ש האזינו השמים, הם התלמידי חכמים, אז ותשמע הארץ גם כן אמרי פי, וק"ל.

ובזה יובן, הן בני ישראל לא שמעו אלי, הם התלמידי חכמים, תואר ישראל, ואיך ישמעני פרעה, הם המוני עם, בחינת העורף. אך שתלה משה רבינו עליו השלום החסרון בעצמו ולא בהם, דכתב רבי משה אלשיך בפסוק והיו הדברים האלה [וגו'] על לבבך ושננתם לבניך (דברים ו, ו-ז), כי הדברים היוצאים מהלב נכנסים בלב השומעין וכו', יעו"ש. והנה הלשון הוא קולמס הלב, וז"ש ואני ערל שפתים, ופירש רש"י כמו ערל לב, היינו ממש כנ"ל, מחמת שאין יוצא מהלב כי הוא ערל לב, לכך מזה נמשך שאני ערל שפתים, והבן.

והשיבו הקב"ה ראה נתתיך אלדים לפרעה וגו', דכתבתי במקום אחר דיש ב' סוגי דביקות, א' התלמיד חכם דבוק בו יתברך, וז"ש (דברים י, כ) ובו תדבק. סוג ב' המוני עם הדבוק בתלמיד חכם, אז הוא כאלו דבוק בו יתברך, וזה שאמרו חז"ל ובו תדבק, הדבק בתלמידי חכמים וכו', יעו"ש.

ובזה יובן ראה נתתיך אלדים לפרעה, כי תיבת אלדים יש לו ב' פירושים, א' כפשוטו. ב' לשון דין ומשפט כפירוש רש"י, שופט ורודה לרדות במכות ויסורין. וזה נמשך מזה, והכוונה ראה נתתיך אלדים לפרעה, כי מי שפונה אליך עורף ולא ישמע לך כאלו פנו עורף אליו יתברך הנקרא אלדים, ואז הוא מוכן ליסורים ופורעניות, וכעין זה כתבתי במקום אחר ביאור פסוק (דברים כט, כ) והבדילו ה' לרעה. וביאור פסוק (ויקרא כה, לה) כי ימוך אחיך והחזקת בו, בת"ח, והבן.

ומ"ש ואהרן אחיך יהי' נביאך, נראה לי דכתבתי במקום אחר ביאור פסוק (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך, וביאור פסוק (שה"ש א, ח) אם לא תדעי לך היפה בנשים גו', כי חמץ שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים (פסחים ה:), והוא על פי ביאור משנה (אבות פ"ד מ"א) איזהו חכם הלומד מכל אדם, כי אם נראה איזה חסרון בחבירו ידע שיש בו בעצמו שמץ מנהו מצד האחדות שנקרא אחיך וכו'. וז"ש כי אהרן אחיך, ר"ל כי אהר"ן הוא אותיות נרא"ה, והכוונה מה שנראה באחיך איזה חסרון, הוא נביאך שנשלח ממנו יתברך לך שתראה לתקן חסרונך שבך, ואז יתוקן חסרון זולתך גם כן, והבן.

עוד יש לומר, דכתב רבי משה אלשיך בפ' שמיני (ויקרא ט, א) מוסר השכל, אם חבירך אינו עושה רצונך, זה רמז לך שאין אתה עושה רצונו של מקום, ויראה לתקן וכו', יעו"ש. ובזה יובן, ראה נתתיך אלהים לפרעה, כי מי שפנה עורף אליך הוא כאילו פנה עורף נגד אלהים, אמנם אהרן אחיך הוא יהי' נביאך, מה שנראה אחיך פנה אליך העורף הוא נביאך, לרמז לך שאתה פנית עורף נגדו יתברך, וכאשר תחזור אתה לפנות אליו ית' פנים ולא עורף אז יפנה אחיך אליך גם כן פנים ולא עורף, והבן.