צדקת הצדיק ר״ז

‏[רז] דמיונות שוא הם חוצצים בפני ידיעת אלהות והכרתו מלהכנס בלב. ולכן אמר פרעה שהוא מלך ‏מצרים ובו תוקף השקיעות בדמיון לא ידעתי את ה'. והתחלת אנכי וגו' אשר הוצאתיך וגו' ואין זה ‏טעם או מופת דא"כ היל"ל אשר בראתי שמים וארץ או בראתיך. רק כי אנכי אין מתחיל בלשון מצוה ‏כמ"ש במק"א דזה א"א לצוות ולהזהיר כי מי שאין מאמין כלל מה יועיל הציווי וכענין פרעה שאמר ‏לא ידעתי א' עליו (שמו"ר ס"פ ג) בדברים לא יוסר עבד רק שבט וגו' רק אתה אשר הוצאתיך וגו' ‏מכחות הדמיונות והעליתיך מחשבותיך להיות דבוקים בי אע"פ שניתקים לפעמים ונכנסים דמיונות ‏מ"מ מוחין דגדלות מלובש בהם וזה אין ניתק ממך לעולם הידיעה שאנכי וגו' שכבר הוצאתיך ‏מלהיות שקוע בדמיון לגמרי כארץ מצרים. ולכך כל המצות נאמר שהם זכר ליציאת מצרים כי ‏מצרים הוא ממש היפך התורה והמצות כולם שהם כולם רק מצד היציאה מדמיון. וחש"ו דלאו בני ‏דיעה נינהו ואין להם אלא מוחין דקטנות פטורים מכל המצות. ובזוהר (ח"א כז א) א' בחומר דא ק"ו ‏כו' שע"י עבודתם בלבינים הוציאו מדות התורה. היינו כי להנצל מהרהורים ודמיונות בלא ד"ת ודאי ‏א"א כמעט. רק שהכניסה למצרים הי' יעקב שמדתו אמת שהוא היפך דמיוני שוא ודבר כזב. וע"י ‏יוסף שהי' בידו להחליף החכמה בדמיון כנ"ל אות ר"ג. ונאמר ואלה שמות וגו' את יעקב שכולם באו ‏למצרים את מדה זו של יעקב שהוא מדת אמת ולא נכנס לתוכם דמיון כוזב כלל. רק שבמות יוסף ‏וכל הדור ההוא והי' אפשר ח"ו שיושקעו בדמיונות מצרים אז נגזר השעבוד והיגיעה בד"א ג"כ ג'. ‏שכחת עון. כי עיקר הדמיונות מצד הבטלה שמביאה כו'. אבל כשעוסק בעבודה מחשבת על עבודתו ‏שתהי' כהוגן וזו מחשבה הכרחית להם שהרי הוכרחו לכך. והם ז' עבודות בכתוב נגד ז' מלכין ‏דמיתו שהם ז' כחות של דמיונות והרהורים שעולים בלב האדם כשהוא בקטנות ועל ידם ניצולו. ‏ועי"ז זכו נגדם לז' מדות שהתורה נדרשת לד' הלל (ריש תו"כ) וכן הם ז' ספרי תורה למ"ד כן ‏בשבת (קטז.) כי כל דבר חלוק לז' כנודע. והדמיון והתורה ב' הפכים ולפי שקיבלו העבודה ‏והיסורים מאהבה שידעו שהכל לטובתם שעי"ז ניצולים מטומאת מצרים. המשפט להגיע להם ‏ואח"כ ויאנחו וגו' בעתו ובזמנו בעת שעלה ברצון הש"י להצילן ולתת להם התורה המצלת מדמיון ‏תמור העבודה במצרים. כך הוא מדתו ית' בעת שרוצה להושיע אז נותן בלב אותו אדם לצעוק לו. ‏וזה טעם (ברכות לד:) אם שגורה תפלתי בפי כו' שכאשר היא פועלת אז היא שגורה ושלוחה ‏התפלה לפיו מאת הש"י. ואז ויאנחו מן העבודה ותעל וגו' אל האלהים שרוצים להתגלות אלהות ‏המוציא מידי דמיונות ולא לעבודה ויגיעה בדרך ארץ הגם שד"א קודם לתורה בהכרח די בדבר ‏מועט האפשרי ותכלית יסורין: ‏