צדקת הצדיק רכ״ו

‏[רכו] כל אחד יכול להשיג חכמה וד"ת ואע"פ שאין לו יראת חטא הקודמת ואתעדל"ת שמתעורר ‏ללימוד והשגת התורה בשביל כבוד שמו ית' ומכיר שהוא תורת ה'. מ"מ הש"י מוכן להשפיע תמיד ‏ד"ת אף בלא אתעדל"ת וזהו המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. כמו מע"ב שהי' בלא ‏אתעדל"ת שהרי עדיין לא נברא אדם כך בכל יום תמיד מחדש בטובו לבד בלא השתדלות ‏התחתונים מקודם. וע"ז הוא ברכת יוצר אור להשיג החידושין שבכל יום תמיד וזה נקרא חכמת ‏מע"ב. אבל מעשה מרכבה הוא מה שהשי"ת מגלה למי שמתעורר לו כמ"ש בבר"ר פ' מ"ז האבות ‏הן המרכבה כי מרכבת הש"י על התחתונים בהשתדלותם כמ"ש השם עבים רכובו. ה' רוכב על עב ‏קל. וידוע דהעבים הוא אד העולה מן הארץ נקבל שפע הגשמים להשפיע לארץ. וזהו החתערותא ‏דלתתא של התחתונים לקבל שפעו ית' ע"ז הוא רכובו. כי המרכבה הוא לדרך ולהליכה ממקום ‏למקום. ולכך יחזקאל בעת החורבן ראה מרכבה משא"כ ישעי' ראה יושב על כסאו בזמן שבהמ"ק ‏קיים כי אז שפעו ית' קבוע וקיימא. אבל כאשר הוא במדרגת ואהיה מתהלך מאוהל לאוהל כמו ‏בחורבן שניטלה מלכות ב"ד וקביעות הש"י מתטלטל מאוהל לאוהל כ"א בדורו כמו שהי' עד מלכות ‏ב"ד ג"כ בשופטים מפרנס לפרנס ואינו בקביעות. רכובו הוא על העבים מי שמשתדל ומכין עצמו ‏לכך עליו הש"י רוכב ומתהלך. וע"ז הוא ברכה ב' שלפני ק"ש להשיג הד"ת דחכמת מעשה מרכבה ‏שהוא מה שהש"י שופע לנו ביחוד אשר בשם וגו' בטחנו ונגילה ונשמחה בישועתך שאנו מחכים ‏ומצפים לך ובאתעדל"ת שלנו. ובעבור אבותינו כו' שהן המרכבה באתעדל"ת שלהם תגלה בלבנו ‏בינה להבין כו'. ויש שם ח' דברים ושמעתי דנגדם רומזים ח' בגדי כה"ג ומפורשים במק"א. והכה"ג ‏הוא העובד ויסוד האתדל"ת דלכן נקרא אהרן שושבינא דמטרוניתא (זח"ג כ א). והח' בגדים היינו ‏כשנכנס לבית הק"ק שהוא בקביעות המקום דאז יושב על כסא ולא במרכבה רק ע"י האתדל"ת ‏החיות שבתחתונים נושאים וסובלים הכסא כבוד ואז הוא עיקר ההשגה בח' מדריגות דלהבין כו'. ‏ואז נאמר וישב שלמה על כסא ה' שהי' דוגמת אדם היושב על הכסא כביכול. כי עבודת הכה"ג הי' ‏פועל שאין צריך עבודה והשתדלות ואתעדל"ת והוא מדרגת המלך שקודם לכה"ג. ושפיר מצד ‏קדושת המקום הי' מדת שלמה המע"ה שחכמתו קודמת ליראתו. רק ירבעם חלק גם אקדושת ‏המקום ואז רחבעם נס במרכבה. ורז"ל (סנהדרין מח:) דרשו תיבת מרכבה אזב שכתוב בו מרכב ‏ושמפני חולשתו אין יושב אלא דרך מרכב] וא"כ גם מרכבה דיחזקאל ודאי כביכול כן שהוא שפעו ית' ‏שאינו דרך הלב שיהי' בו חיות גמור שהרי מחורבן עיקר השפע יורד ח"ו לחיצונים. והלב הם ישראל ‏והם קולטים התמצית כנודע. וז"ש בזוהר יתרו (פב א) שהוא כמאן דחמא בתר כותלא. כי מעשה ‏מרכבה נקרא מה שאין בו חיות גמור רק שמתוכו מבין איש הישראלי הקולטו בלבו. ונא' בו מראות ‏משא"כ בישעי' ואראה וגו'. וגם זה הי' בעת המסעות כדרז"ל (חגיגה יג:) ורק בימי שלמה המע"ה ‏קיימא סיהרא באשלמותא פי' ישראל שנמשלו ללבנה והוא השיג השפע הבא ע"י אתעדל"ת ג"כ ‏בשלימות גמור. וע"ז חבר שה"ש שהוא מלא מאתעדל"ת והשפע דלעילא ואז"ל (ידים ס"פ ג) שהוא ‏קודש קדשים ולא הי' העולם כדאי כו': ‏