א
[קעא] יש מקום מוכן לצער ח"ו כמשז"ל בחלק (קב.) בשכם מקום כו' וכן זמן כמשז"ל (שם) עת כו' וכמ"ש (תענית כט:) בר ישראל דאית לי' דינא כו' באב כו' וכן בנפש כדרך שאז"ל (שם כה.) בר"א בן פדת וטובא. ואיך יצוייר זה שמוכן מתחלת בריאה לרע ח"ו והלא מפי עליון לא תצא הרעות. אבל באמת לשון חכמים מרפא שאז"ל מוכן לפורעניות לשון פרעון רק דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא (קידושין לט:) רק פירעון העבירות אם לא שזכה לטעום מפרי מעשיו בעוה"ז או מאותן מצות שיש להם פירות. ואותו הזמן מקום ונפש הוא מוכן לקבל פירעון מה שנשתכר. ומה דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא היינו משום דהקב"ה נותן מלא עומסו כו' (סנהדרין ק.) וא"א בעוה"ז לקבל רוב טובה ההוא כלל. ובאותו מקום זמן נפש שנשפע הפירעון ושכרו של השי"ת מצד רבוי השפע נעשה ח"ו פורעניות לרע כידוע בסוד שבירתן של כלים זוהי מיתתן ע"י רבוי האור וכן אז"ל (פרדר"א פ' לד) ע"פ לא יראני הא בשעת מיתתן רואה. ולכן אז"ל (יומא נד:) שמצאו כרובים מעורים אע"פ שלא היו עושין רצונו של מקום. כי אז הי' תוקף רבוי שפע האור ולכך זכה יחזקאל למראות אלהים. ומי שזוכה באמת מקבל פירעון הטובה אז. שזה ענין לידת משיח בט' באב. ואז"ל (בר"ר פ' יא) לכל נתת בן זוג שלכל דבר יש זוג דהיינו עזר כנגדו שיש דבר שהוא ממש נגדו וזהו לעזר לו. והש"י מלאכתו הוא מיום שנברא העולם כמשז"ל (בר"ר פ' סח) לזווג זיווגים אלו של מקום וזמן ונפש כ"א בהפכן. דיש מקום מוכן להיפך ממש שלא לקבל שום שכר מעשים רק לבטוח בבעה"ב שנאמן לשלם שכר ובזיווגם מתמתקים יחד. וידוע נגד כ"ב ימים שבין המצרים הם מר"ה עד שמע"צ [וש"ת הוא נגד י' באב דא' ר"י אלו הואי התם כו' (תענית כט.) כי ספיקא דיומא שבכל יו"ט הוא נגד תושבע"פ הדומה לתושב"כ שהם ב' לוחות הברית. וכן ב' ימים יו"ט א' דאורייתא וא' דרבנן והקדושה יורדת לב' הימים. וכן השפע שירד לט' באב שהי' מלמעלה שפע גדול ועצום כנ"ל נתחלק גם לי' באב ולמטה נתהפך ר"ל]. וידוע דטעם סוכה הוא החסיון בה' והבטחון בו. ונגד ט' באב הוא שמע"צ שאז"ל (מד"ת פנחס טז) פר אחד כו' אני ואתם כמו לעתיד ה' בדד ינחנו וגו' ממש היפך ט' באב. וכ"ב ימים הם נגד כ"ב אותיות התורה שפגמו כמשאז"ל באיכה רבתי דלכך בי"ז בתמוז נשתברו לוחות ונשרפה התורה והוא נגד אות א' שמתחיל בו אותיות התורה ובאותו זמן יורד שפע ד"ת הרבה רק שהוא בראי' כטעם מראות יחזקאל. ואז"ל (ברכות נז:) הרואה יחזקאל יצפה לחכמה שזהו דוגמת פסח ראתה שפחה כו' ואח"כ שבועות מתן תורה בקנין וצריך מ"ט ימי ספירה בינתים. וכן מי' באב עד ר"ה הם מ"ט ימי ספירת נקיים ואח"כ מתחיל ד"ת בקנין כפי תוקף הראי' שבין המצרים:
צדקת הצדיק
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…