צדקת הצדיק קמ״ז

‏[קמז] ע"י היראה אדם זוכה לבנים כמ"ש כי כן יבורך גבר ירא ה' וגבר נקרא האיש מצד כחו כח ‏גברא [ולכן נקרא כן התרנגול כד"ש (ברכות כב.) שלא יהיו כו' כתרנגולים] וגם שם הגבורה כמ"ש ‏איזהו גבור כו' וכשהוא באותו כח ירא פי' מוגדר שלא יעשה רק לרצון הש"י [וגם יראה זו בושה ‏כמ"ש בנדרים (כ.) שמתבייש בחדרי חדרים מפני הש"י] אז זוכה לשכר פרי הבטן. שהגפן פורי' ‏עושה פירות זיתים. כי שמן הוא חכמה וגפן יראה כנודע וראשית חכמה יראת ה' ואי יראת ה' אוצרו ‏אין כו'. ויין ישמח לב כמ"ש בתדב"א (סא"ר רפ"ג) יראתי מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי כי ‏כשיודע שהש"י פועל הכל והוא הנותן לו כח וגבורה מזה נמשך יראה וגם שמחה. וידוע שזהו כונת ‏רז"ל (ברכות ד:) על איזהו בן העוה"ב זה הסומך גאולה לתפלה ואז"ל כל ישראל יש להם חלק ‏לעוה"ב. כי באמת כל ישראל הם במדרגה זו וכמ"ש מספר רובע ישראל שהקב"ה מכניס עצמו בזה ‏ממילא אין לחוש. וכמ"ש ע"ז (נדה ט.) מי יתן טהור מטמא לא אחד יחידו של עולם דלולא היחוד ‏הגמור א"א להבין זה כי בתאוה זו הוא מקור החסרונות שמן הנחש כמשאז"ל (מ"ר ר"פ תזריע) ‏בעוון מלא כו' והוא ישי שמת בעטיו של נחש וכמ"ש (בר"ר סו"פ יח) הנחש השיאני ראה אותן ‏עסוקים כו' ואח"כ נולד להם הבושה בזו וידעו כי ערומים דלמצוה אין בושה כמ"ש ביעקב [דלא מת ‏שהוא תיקן זה] ולכך שדרו של אדם לאחר ז' שנים נעשה נחש כו' (ב"ק טז.) [דשדרה הוא מהלך ‏הזרע מן המוח כנודע וז' שנה הוא סדר שלם ולכן אמרו זמן זה לעבורו של נחש בבכורות (ח.) ‏ואכמ"ל. ולא כרע במודים היינו שאין לו שום יראה כי הכריעה הוא מפני היראה ובושה. וזה א"א ‏בישראל כמ"ש (יבמות עט.) ג' סימנים כו' וכמ"ש בנדרים (כ.) בידוע שלא כו'] ולכך בלעם שהי' ‏משורש רע לא האמין בזה וא' מי שהוא טהור וקדוש כו' (נדה לא.) כי לא ידע כלל שאפשר להיות ‏בזה ג"כ קדושה וטהור מטמא. ומי שעיקרו חסר היינו שהעיקר טמא באמת שמזה הוא שורש האדם ‏כמ"ש בעוון חוללתי וגו'. רק שבאמת יש בזה ג"כ קדושה וטהרה. אבל בלעם עקרו חסר שלא הי' ‏בעקרו שום טוב וטהרה לכך לא ידע להבין זה רק בני ישראל שדביקים ביחידו של עולם כמ"ש שמע ‏ישרא"ל וגו': ‏