א
במה שהבאנו (פתיל תכלת עמ' צח) שהפמ"ג כתב לתרץ קושיא הנ"ל, על פי דברי הר"י המובא במרדכי מהלכות קטנות, שכתב וז"ל אומר הר' שלמה מדרו"ש כו' וסיימנו יעו"ש יסוד סברתו, שבהלבישה אינו עושה איסור ואחר הלבישה מתחיל חיוב העשה דהטיל ציצית, הרי אינו עובר בקום ועשה אלא בשב ואל תעשה ואנוס הוא כו' יעו"ש. העתיקו לן ממגילת סתרים של חכם הנ"ל שכתב עלה, וז"ל, צ"ע דמה אונס יש כאן דהרי בידו לפשוט, וכי בשב ואל תעשה מותר לעבור על ד"ת ובפרט שמפורש במרדכי בלי שום כבוד הבריות עי"ש. ולדעתי נראה דהמרדכי מדמה לה לגמרי למזוזה ומעקה כמבואר להדיא בדבריו, והדבר פשוט דמי שיש לו בית ואין לו מזוזה מותר לכנוס לבית ולדור שאין עליו שום חיוב, כיון שאין לו ולא שייך זה לאיסור דירה בבית, דגם כשיש לו מזוזה ואינו קובע ומבטל המ"ע, ג"כ אין הביטול מצד מה שדר, דהדירה היתר גמור הוא רק שיש לו עצה להפקיע עצמו מהמ"ע שלא ידור, אבל אם דר היתר הוא. וא"כ כשאין לו לא שייך גביה שום איסור כמובן בפשיטות, וא"כ המרדכי דמדמה ציצית למזוזה ג"כ, הן הן הדברים דהלבישה בעצמה היתר גמור רק שיש עליו מ"ע להטיל, וכשאינו יכול להטיל לא שייך שום איסור ללבישה, ומפני זה כתב המג"א בסי' י"ג דגם בחול מותר ללבוש כשאין נמצאים ציצית בעיר ע"ש וזה ברור. וכן הפמ"ג שמתרץ הקושיא לבעל המאור דתכלת ולבן מעכבין, היאך אנו לובשין ג"כ כוונתו כנ"ל וכמ"ש המ"א ע"כ צ"ע ע"כ:
ב
והדברים מתמיהים, איך לא הרגיש לשמוע דברי עצמו וכי בשב ואל תעשה מותר לעבור על דברי תורה בלי שום אונס. הגע בעצמך הרי שלבש בגד בת ארבע כנפות המחויב בציצית, ולא הטיל מחמת שאין לו, ויש לו ג"כ ללבוש בגד אחר שאינו מחויב בציצית, איך יעלה על הדעת דמשום שאין לו ציצית יהיה שרי לבטל מ"ע בשב ואל תעשה, ודאי פשוט דמחויב להחליף לפשוט מעליו בגד המחויב בציצית, וללבוש הבגד שאינו מחויב בציצית, דאטו משום שאין לו ציצית פקע העשה אתמהה, וא"כ נהי דעצם הלבישה אינו איסור, אבל כיון דממילא נמשך מזה ביטול העשה עכ"פ בשב ואל תעשה ודאי מחויב לעשות כל טצדקי לאפקועי נפשיה מחיוב העשה, כי היכי דלא להוי מבטל עשה בשב ואל תעשה כדאמרן דודאי גם בשב ואל תעשה אינו רשאי לעבור על דברי תורה. ובקושטא דכוותה נמי גבי מזוזה אם יש לו בית אחר שיש בו מזוזה, ודאי מחויב לצאת מן הבית שאין בו מזוזה ולדור בהבית שיש בו מזוזה, והוא דבר פשוט מאד, ועל כרחך הא דר"י מתיר לבישת בגד בת ארבע כנפות בלי ציצית בשבת, היינו משום דאנוס הוא אי משום כבוד הבריות אי משום דאין לו מה ללבוש ורק דאי העשה דציצית חל עליו קודם הלבישה, לא הוי מהני מה דאנוס הוא משום דהוי ליה מבטל מ"ע בקום ועשה, ולגבי קום ועשה לא מהני אונס, ולזה חדית הר"י דהעשה דציצית חל אחר הלבישה ולא הוי רק מבטל מ"ע בשב ואל תעשה ולגבי שב ואל תעשה מהני אונס, ובכה"ג שהוא אנוס הוא דמתיר המג"א אף בחול, ודכוותה גבי מזוזה נמי כשאין לו בית אחר אינו צריך לצאת דאנוס הוא, ובהכי אזדא להו כמה דברים שהעיקו לן ממגילת סתרים של חכם הנ"ל. והמה דברים פשוטים ולולא דמשמא דגברא רבא העתיקו לן, לא היינו מזדקקין להשיב כלל וזה החכם נר"ו לא ידענו מה היה לו שנסתבך בזה:
עין התכלת
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…