א
רמב"ם הלכות שכירות פי"א סמג לאוין קפ"א. טור ח"מ סי' שלט
ב
שלא להלין שכר שכיר שנאמר (ויקרא י״ט:י״ג) לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר. כל הכובש שכר שכיר עובר בארבעה לאוין. ועשה. משום בל תעשוק. ומשום בל תגזול. ומשו' בל תלין. ומשום לא תבוא עליו השמש. ועשה ביומו תתן שכרו ודוקא בקר ראשון בלבד. אבל מכאן ואילך אינן אלא בלאו מדבריהם והוא אל תאמר לרעך לך ושוב. אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה. וכלים. עובר עליהם: לא תבעו או אין לו במה לפרוע או המחהו אצל חנוני. פי' שאמר לחנוני לפרוע לו אינו עוב'. אבל מכ"מ אם לא פרע החנוני רשאי הפועל לחזו' אצל בעל הבי' כדרבה נתן טליתו לאומן וגמרו. והודיעו. כל זמן שהכלי ביד האומן אינו עובר עליו. נתנה לו בחצי היום כיון ששקעה עליו חמה עובר משום בל תלין. והכי מסיק רב ששת ובגר תושב אינו עובר עליו בלאו אלא בעשה ביומו תתן שכרו ובהמה וכלי' איכ' דאמרי דאינו עובר עליו בעשה רק בלאו ולכך חלקתי' לשתי מצות:
ספר מצוות קטן
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…