א
רמב"ם הלכות בכורים פי"א סמ"ג עשין סימן קמד: טור י"ד סימן שה:
ב
לפדות בכור אדם דכתיב (שמות י״ג:י״ג) וכל בכור אדם בבניך תפדה. וצריך לפדותו ביום שלשים ואחד ואם פדאו ביום שלשים או קודם אינו פדוי אך אם אמר לאחר שלשים יום יהי הפדיון שלך. הוא פדוי ואפי' נתאכלו המעות. ואם מת הבן בתוך שלשים יחזיר הכהן המעות וגם ביום שלשים או אפי' לא מת רק שנולדו בו סימני טריפות. ואם מת לאחר ל' פי' קודם פדייה אפי' הכי צריך האב לתת חמשה סלעים. ושמא אז אינו מברך שהחיינו. ובכל פודים חוץ מעבדי' ושטרות וקרקעות. וכלים אף על פי שאינן שוים ה' סלעים לימכר בשוק מכל מקום אם מקבלן הכהן בחמשה סלעים הבן פדוי. וגם במתנה ע"מ להחזיר. ואם עבר האב ולא פדאו חייב הוא לפדות את עצמו. אבל האשה אינה חייבת לפדו' את בנה ומי שהיתה הורתו שלא בקדוש' ולידתו בקדושה חייב שנאמר פטר רחם בישראל. ובכור לאיש ולא בכור לאשה פטור. וכן הבא אחר נפלים ואחר יוצא דופן: בין באדם בין בבהמה טמאה בין בטהורה. ובשעת פדיון מברך אבי הבן שתים וכן הפודה את עצמו מברך א שתים. הג"ה א ורגילים העולם בבכור אדם לתת הבכור ביד הכהן ואחר כך פודהו: ומיהו אין צריך דאפילו בעיר אחרת שאין הבכור שם יכול לפדותו מהר"י אלפס ז"צל ע"כ הג"ה.
ספר מצוות קטן
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…