ספר מצוות קטן רי״ט

רמב"ם הלכות חמץ ומצה פ"ו: סמ"ג עשין סימן מ' טור א"ח סימן תעה

לאכול מצ' בליל ט"ו בניסן דכתי' (שמו' יב) בערב תאכלו מצות ואפי' בזמן הזה דהכתוב קבעו חובה: ודוקא בלילה ממש ולא קודם לכן אפי' קבל עליו יום טוב וצריך שימו' לשם מצה לכל הפחות משע' טחינ' ואילך וצרי' שתהא מחמשת המינים שהזכרתי למעלה גבי חדש: והעושה מאורז או מדוחן ומאחד מחמש' המיני' אם יש בה טעם דגן יוצא ידי חובתו וגם יוצא ידי חובתו במעשה אילפ' בלא משק' בתוך המחבת דאי איכא משק' אפילו רבי יוחנן מוד' דלאו לחם הוא כדאיתא בירושלמי: ועוד דגבי משקה שמא איכא חששא דחימוץ בין שהדביק ולבסוף הרתיח בין שהרתיח ולבסוף הדביק וצריך לאכול המצוה של אפיקומן שאנו עושים זכר לפסח קודם חצות הלילה כרבי אלעזר בן עזריה: וגם נשים חייבות כמו אנשים: ולא יאכל אדם מצה הראויה לצאת בה בערב הפסח ואמר בירושל' דהוי כבועל ארוסתו בבית חמיו: אך מצה עשירה יכול לאכול: אך לא יתחיל מתשע שעות ולמעלה: ואיזו היא מצה עשירה שמותרת שנילושה ביין או בשמן או בדבש. או בבצי' בלי מים כלל דאי יש בה מים קדמי ומחמצי ורבי' תם היה רגיל לאכול מצה שנילושה בבצים ביום ארבעה שחל להיות בשבת בסעודה שלישית ושמעתי שגם בלא שבת נמי הי' אוכל אותה מצה בערב פסח כשהיה רוחץ גופו בחמין אך רבי נתנאל היה מקפיד במי ביצים כשהיו לשין העולם שיעור חיוב חלה מפני שהיא טהורה שמי פירות אין מכשירין ומה יעשה בחלתה ונהגו העול' לעשות מצות של מצוה מעשרון אחד זכר לחלות תודה שהיו באין שלש מעשרון אחד ולעשות בהן סימן לדעת איזו נעשית ראשונה ושניה ושלישית כדאמרינן גבי שלש קופות שהיו תורמים בהם את הלשכ'. והאמצעית חולקים כדי להניח חציה לאפיקומן זכר לפסח: ועוד כדי לבצוע בפרוסה ונהגו רבותינו מאוי"ורא לבצוע בשתיה' בראשונ' שהיא שלימה ובחצי שהיא האמצעי ומברכין על שתיהן המוציא ועל אכיל' מצה: ובשלישית כורכין את המרור זכר למקדש כהלל: