א
רמב"ם הלכות שבועות פי"א סמ"ג עשין קכג. טור ח"מ סימן פ"ז.
ב
להשבע בשמו דכתיב (דברים ו׳:י״ג-י״ד) ובשמו תשבע ולא שיהא חייב לשבע בשמו אלא כשאתה בא לישבע בשמו תשבע באמת ורבותינו דרשו אחד מושבע מפי עצמו: ואחד מושבע מפי אחרים בין בשם בין בכנוי בין בלשון ברכה בין בלשון קללה. וענה אמן אחריהם חייב לומר אמת: ודיינין המשביעין אותו צריכין להתפיש ספר תורה לנשבע בידו: ותלמיד חכם לכתחילה משביעין אותו בתפילין ומיושב. ועכשיו נהגי להחרים בין בני אדם: וצריכים לאיים על הנשבע כדמוכח בפרק שבעת הדיינין גם המשביע את חבירו בחנם הוא בעונש שבועה כמוהו: שנאמר (זכריה ה׳:ד׳) ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר ורבותינו דרשו גנב זה הגונב דעת הבריות: וגם המשביעו בדין יש עליו קצת עונש מפני שגורם לו עונש ויש לכל אדם להרחיק עצמו מכל שבועה:
ספר מצוות קטן
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…