ספר מצוות קטן נ״ז

רמב"ם הל' תפלה פ"ד סמ"ג עשין סי' יח טא"ח סי' ג'

להיות צנוע דכתיב (דברים כ״ג:ט״ו) והיה מחניך קדוש וכתיב (מיכה ו׳:ח׳) והצנע לכת עם אלהיך ואמרו חכמים אין צנוע אלא הצנוע בבית הכסא והנפנה בלילה יפנה כדרך שהוא נפנה ביום מגלה לפניו טפחיים מאחוריו טפח ואינו מגלה עד שישב. וגם בתשמיש המיטה צריך להיות צנוע. וגם בכל דבר צריך להיות בצניעות ולא בפריצות ובכלל זה יש וכסית את צאתך דסמוך ליה. וכן יש לנו לעשות צניעות בשעת תורה ותפילה ואם הוא עומד בתפילה וצריך להפיח בעל כרחו מרחיק ד' אמות וממתין עד שיכלה הריח וחוזר לתפילתו: ואומר רבון העולמי' אתה יצרתנו נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפניך חרפתינו וכלימתינו ואחריתינו רימה ותולעה. וצריך להרחיק מן הצואה וממי רגלים ומגרף של רעי ועביט של מי רגלים ד' אמות מאחוריו ומצדדין אבל מלפניו ירחיק מלא עיניו. וצואה יבישה שזורקה והיא נפרכת ומי רגלים שנבלעו ואין רשומן ניכר מותר לקרות ק"ש כנגדם וצואה כל שהוא מבטל' ברוק עבה ועביט של מי רגלים של פעם א' נותן לתוכו מים: כדי רביעי' וקורא : ואם כפה עליה כלי מותר ואפי' כלי זכוכית וצואת קטן שאינו יכול לאכול כזית דגן בכדי אכילת פרס א"צ להרחיק מצואתו וממי רגליו. וריח רע שיש לו עיקר כגון ריח הבא מן הצואה מרחיק ממקום שכלה הריח ד"א. ושאין לו עיקר כגון מהפחה והוא של חבירו לדברי תורה מותר לק"ש אסור ושל עצמו אסור אף לד"ת. ולתפלה צריך מקום נקי כמו לק"ש. וצריך להרחיק מצואת חזרים וכלבים בזמן שנותן לתוכן עורות לעיבוד. ובירושלמי יש שצריך להרחיק מגללי חמור הבא מן הדרך ומנבילה מסרחת וגם מצואת תרנגולים אדומים (וצ"ע בפי' אדומים) ונרא' לר"י שאין לאסור צואת תרנגולין אלא בלול שלהן. אבל לא בבית שיש מעט ממנ'. ואם התפלל ומצא הצואה במקומו תפלתו תועבה וחוזר ומתפלל. וספק צואה אסור לקרות כנגדם. וספק מי רגלים מותר: