א
רמב"ם פי"ג דהלכות רוצח סמ"ג עשין פ' ופ"א טור ח"מ סי' רע"ב
ב
לפרוק דכתיב (שמות כ״ג:ה׳) עזב תעזוב עמו: ואמרו חכמים פרוק וטעון אפילו ק' פעמים שנאמר עזוב תעזוב: הקם תקים הלך וישב לו ואמר הואיל ועליך המצוה לפרוק פרוק פטור: ומ"מ בשכר חייב משום צער בעלי חיים: דקיימא לן דהיא דאורייתא והא דאמרינן רובץ ולא רבצן רובץ ולא עומד. תחת משאו ולא מפורק. ר"ל בחנם אבל בשכר בכל ענין חייב. ואם הוא בבית הקברות והוא כהן או זקן ואינו לפי כבודו או שהיה פסידת בטול מלאכתו שהיא עסוק בה מרובה משל חבירו פטור. הא כשל חבירו חייב ויש להאריך בזה. ואמרו חכמים שטוב לעשו' לפנים משורת הדין ולפרוק אפי' אינה לפי כבודו ואמרו חכמים מאימתי חייב משיראה ראיה שיש בה נגיעה וזהו רו"ס. ומדדה עמו עד פרסה בשכר. ואע"ג דכתיב בקרא חמו' ה"ה לכל בהמה. ואם היה אוהבו לפרוק ושונאו לטעון מצוה בשונאו כדי לכוף יצרו. ושונא שאמרו שונא ישראל אבל לא שונא ע"א. ואע"פ ששונאו בשביל שעבר עבירה אפי' הכי לא יניח לילך ממונו לאיבוד. ובזאת המצוה תלויה שלום שנאמר וכל נתיבותיה שלום:
ספר מצוות קטן
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…