א
מצות עשה (א) של תורה שיקיים אדם שבועתו או נדרו שנאמ׳ מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת וגו׳ ונא׳ ככל היוצא מפיו יעשה לפיכך אם אסר על עצמו דברים המותרים בין אמר הרי הן אסורין עלי בין אמר הרי עלי כקרבן בכל לשון שיאסור על עצמו אפי׳ בלא שבועה הר״ז נאסר בהן ועל זה נא׳ בתורה לאסור איסר על נפשו שאסר על עצמו דברים המותרים וכן אמרינן בשבועות [דף כ׳] שאם אמר הרי הן עלי איסר הרי הן אסורין. ושאר דיני נדרים מפורשים בסמל״ת [ל״ת רמ״ב]. ועוד בכלל זה העשה שמחייב עצמו בקרבן שאינו חייב בו בין בלשון נדר שאמר הרי עלי עולה בין בלשון נדבה שאמר הרי זה חייב לקיים מוצא שפתיו כאשר יתבאר בענין הקרבנות:
ספר מצוות גדול
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…