א
שלא (א) לעזוב הלוים אלא נותנין להם מזונותיהם וגם לשמח אותם בכל רגל ורגל שנ' השמר לך פן תעזוב את הלוי, מצוה לשמח ברגל בניו ובני ביתו בשלמי חגיגה ושלמי שמחה, ולא בניו ובני ביתו בלבד, שנ' והלוי והגר והיתום והאלמנה כמו שבארנו בסמ"ע [מ"ע רכ"ט] ומצוה בלוי ויותר מן הכל לפי שאין לו חלק ונחלה עמו ואין לו מתנות בבשר וכל העוזב את הלוי מלשמחו או ששיהה מעשרותיו ברגלים הר"ז עובר בל"ת שנ' השמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתיך כלומר בזמן שישראל על אדמתן ואמר רבי אילעא [בר"פ אילו הן הלוקין דף י"ג ובכמה מקומות] כ"מ שנא' השמר פן ואל אינו אלא ל"ת:
ספר מצוות גדול
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…