ספר מצוות גדול, לאוין של״א

שלא (א) לאחר נדרים דכתיב כי תדור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו וגו' תניא בר"ה [דף ה'] נאמר כאן נדר ונאמר להלן אם נדר או נדבה מה להלן נדבה עמו אף כאן נדבה עמו, לה' אלהיך אילו הערכין והחרמין וההקדשות לא תאחר לשלמו הוא ולא חליפיו פי' שאם בתוך הזמן נפל מום בבהמה הראשונה שנדר ופדאה על גבי בהמה אחרת נותנין לבהמה שנייה זמן אחר כאילו היא בהמה ראשונה, כי דרש ידרשנו אלו החטאות והאשמות עולות ושלמים' ה' אלהיך זה הקדש בדק הבית צדקות ומעשרו' בכור ומעשר ופסח, מעמך זה לקט שכחה ופאה, וכמה (ב) יאחר ויעבור [שם דף ד'] רבי שמעון אומר ג' רגלים כסדרן וחג המצות תחילה ר' מאיר אומר כיון שעבר עליהם רגל אחד עובר בלא תאחר ראב"י אומר כיון שעברו עליו שני רגלים עובר בלא תאחר ולכאורה (ג) משנת ראב"י עיקר שהוא קב ונקי ואפי' בברייתא כדמוכח בפ' החולץ [יבמות דף ל"ז ומ"ט] אמנם אומר רב' שם [בר"ה דף ו] כיון שעברו עליו שלש רגלים עובר על בל תאחר בכל יום, [שם] ובצדקה עובר לאלתר דהא קיימי עניים, וכבר בארנו בהלכות צדקה בשם רבינו תם [בסמ"ע מ"ע קס"ב] כי הנדרים שאנו נודרין עכשיו אנו נודרין לדעת עצמנו ואנו כגזברים עליהם ואם אנו ממתינין עד שנמצא הגון לקבל צדקה אין כאן בל תאחר, שנינו בערכין [דף כ"א] כל חייבי עולות ושלמים שעבר זמנן ממשכנים אותם אע"פ שאין מתכפר לו עד שירצה שנ' לרצונו כופין אותי עד שיאמר רוצה אני אבל חייבי חטאות ואשמות אין ממשכנין אותם הואיל והן מעוכבי כפרה אין חוששין להן שמא יפשעו וישהו קרבנותיהם חוץ מחטאת נזיר הואיל ואינה מעכבת אותו מלשתות יין כדאמר שם [בדף כ"א] שמא יאחר אותה לפיכך ממשכנים אותו עליה.