ספר מצוות גדול, לאוין רל״ח: אלו הן לאוין משבועות ונדרים

אלו הן לאוין משבועות ונדרים
כתוב (א) בדברות הראשונות והאחרונות לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא ובשבועות [דף כ"ט שלשתם] מפרש בשבועות שוא שלשה חילוקין האחד שנשבע לשנו' את הידוע כמו על עמוד של שיש שהוא של זהב, וכן כל כיוצא בזה והוא שיהא ידוע לשלשה בני אדם כדברי עולא, החילוק השני שנשבע שראה גמל פורח באויר דבר שאינו יכול להיות [שם דף כ"ה] ובכלל זה נשבע על דבר שאין בו כח לעשותו כגון שנשבע שלא יישן ג' ימים לילה ויום רצופין או שלא יטעום כלום שבעה ימים רצופין, החילוק השלישי שנשבע לבטל את המצות כגון שנשבע שלא להתעטף בציצית ושלא יניח תפילין ושלא ישב בסוכה בחג הסכות ולא יאכל מצה בליל פסח, והורה גאון שבכלל זה הנשבע שלא יכנס בתקנת הקהל, וכן ראיתי בתשובת רבינו יוסף טוב עלם ובתשובת הגאונים ור"י בר יהודה ורש"י, עוד יש שם חילוק רביעי בירו' [שם] ההן דמישתבע על תרין דאינון תרין חייב משום שבועת שוא, [בתלמודינו שם דף כ"א] כל הנשבע אחד מארבע שבועות הללו עובר בל"ת ואם היה מזיד לוקה שנ' כי לא ינקה ה' אבל ב"ד מלקין אותו ומלקין אותו, ומותר במה שנשבע כדאמר רבי יוחנן בשבועות [דף כ"ה] גבי שינה, ואם היה שוגג פטור מכולם: