א
כתוב (א) בדברות הראשונות והאחרונות לא תענה ברעך עד שקר, ובמעיד עדות בב"ד במקום שאינו יכול לחזור ולהגיד הכתוב מדבר, וכן כל עדות שבתורה דילמד סתום מן המפורש דכתיב גבי שמיעת קול אלה בפרשת ויקרא נפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד ונשא עונו, ואמרינן בת"כ ובשבועת העדות [ויקרא פרק י"א] השביע עליהן חוץ לבית דין וכפרו פטורין, וטעמ' אמר אביי [שם דף ל"ב] אם לא יגיד ונשא עונו לא אמרתי אלא במקום שאילו מגיד זה מתחייב זה ממון, בפ' זה בורר (סנהדרין דף כ"ט) מפרש במשנה שמאיימין על עידי ממון ובגמ' אומר [שם] שאומרים להם סהדי שקרי אפי' אאוגרייהו זילי שנ' והושיבו שני אנשים בני בליעל נגדו ויעידוהו וגו' ועונש המעידין שקר מזכירים להן ובמשנה דלעיל] ואח"כ מוציאין כל אדם לחוץ ומשיירין גדול שבעדים ואומרים לו אמור היאך אתה יודע שזה חייב לזה אם אמר שהוא אמר לי שהוא חייב לו, או איש פלו' אמר לי שהוא חייב לו' לא אמר כלום, עד שיאמר בפנינו הודה לו שהוא חייב לו, ואז מכניסין את העד השני ובודקין אותו אם נמצאו דבריהם מכוונים נושאין ונותנים בדבר וגומרין את הדין:
ספר מצוות גדול
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…