ספר יראים תנ״ח: סימן תנח (שעז)

סימן תנח (שעז)
קבלות. צוה הב"ה לקבל דם קרבנות בכלי שרת דכתיב בפ' ויקרא (א' ה') והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב ותניא בספרא ומייתי לה בזבחים בפרק ראשון (י"ג א') והקריבו זה קבלת הדם בני אהרן הכהנים שתהא קבלה בכהן כשר ובכלי שרת אמר ר' עקיבא מנין לקבלה שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת נאמר כאן בני אהרן ונאמר להלן בפ' במדבר סיני אלה בני אהרן הכהנים המשוחים מה להלן בכהן כשר ובכלי שרת אף כאן כהן כשר ובכלי שרת והקבלה בימין דתנן בזבחים פרק ב' (ט"ו ב') קיבל בשמאל פסול וטעמא דאמר רבב"ח אמר ריש לקיש במנחות פ"א (י' א') ובזבחים פ"ב (כ"ד ב') כל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינו אלא דרך ימין פי' רבא או אצבע או כהונה. ומנין שקבלה טעונה כלי שרת דילפינן מזבחי שלמי צבור מהיקש במנחות (פ"ב ב') ובזבחים בשילהי דם חטאת (צ"ז ב') דאמר שמואל משום ר"א זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים מה עולה טעונה כלי אף כל טעון כלי ואמרינן מאי כלי אלימא מזרק בזבחי שלמי צבור (נמי) כתיב בהו ויקח משה חצי הדם וישם באגנות אלא סכין מכל מקום ובעולה מנלן דכתיב וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו והתם עולה הואי מכל מקום מצינו כלי בקבלה בזבחי שלמי צבור והוקשו שאר קדשים להם. יש לשאול דהכא ילפינן כלי בעולה מויקח את המאכלת ובחולין פרק א' (ט"ז א') אמר רבי מניין לשחיטה שהיא בתלוש דכתיב וישלח אברהם את ירו ויקח את המאכלת לשחוט ודחי ליה ר' חייא וי"ו אאופתא קמ"ל דקרא זריזותיה דאברהם קמ"ל פי' שהביא סכין עמו י"ל בהני דתלינן הבאת תלוש בזריזות אבל הבאת סכין לא תלינן בזריזות שהזריזות אינו גורם קידוש. ועוד יש לשאול כיון דמוקמינן קרא בקדשים היכי יליף חולין מקדשים דהתם במס' חולין בחולין מיירי יש לומר דאסמכתא בעלמא יליף ואפ"ה פריך ליה ר' חייא וקאמר ליה דאפילו אסמכתא ליתא.