ספר יראים רמ״ד: סימן רמד (שיג)

סימן רמד (שיג)
לא תשא. תירא את השם הנכבד את ה' אלהיך כדכתיב בעשרת הדברות לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא כדתנן בשבועות פ"ג (כ"ט א') איזהו שבועת שוא שנשבע לשנות את הידועה על עמוד של אבן שהוא של זהב על האיש שהוא אשה ועל אשה שהיא איש נשבע על דבר שאי אפשר להיות כגון אם לא ראיתי גמל הפורח באויר אמר עולא והוא שניכר לג' בני אדם אבל אוכל ולא אוכל אכלתי ולא אכלתי ושאר שבועות שאינם ידועים לבני אדם אינן נקראות שבועות שוא ותנן בנדרים (י' א') כנוי שבועות כשבועות שבוקה שבותה נדר הרי אלו כנוין לשבועה וכינויים דאורייתא דקיי"ל כר' יוחנן דאמר לשון גוים הן. כנויי כנויין (י' ב') ב"ש אומרין ובית הלל מתירין וקיי"ל כב"ה. וחמורה שבועת שוא משאר עבירות ושאר שבועות שבכולם לא נאמר בהן לא ינקה. ותניא (שבועות ל"ט א') ר"א הקפר אומר אי אפשר לומר ינקה שכבר נאמר לא ינקה ואי אפשר לומר לא ינקה שכבר נאמר ינקה הא כיצד מנקה הוא לשבים ואינו מנקה לשאינו שבים. ותניא כל עבירות שבעולם נפרעים ממנו וכאן ממנו ומכל העולם ומסקינן (דינא דשבועת שוא) בשבועות הדיינים ורשעים דמשפחתו בדינים [*] עלמא בדין חמור צדיקי דהכא והכא בדין הקל וכלם [*] בידם למחות כל עבירות שבתורה כדינא דכתיב וכשלו איש באחיו [*] אחיו ומוקמינן לה בשבועות בשיש בידם למחות. ותניא ביומא פ' [*] ולא תשא ולמעלה ולא תשא עמהם התשובה תולה ויום הכפורים מכפר.