ספר יראים רל״ז: סימן רלז רלח (פג)

סימן רלז רלח (פג)
מסית ומדיח. משנאי ה' אשנא ובתקוממיו אתקוטט. תנן בארבע מיתות (נ"ג א') אלו הן הנסקלין המסית והמדיח ותנן (ס"ז א') המסית זה הדיוט. [ואומר יש במקום פלוני]. פי' לא מיבעיא נביא שהסית אלא אפילו הדיוט שהסית והמסית את ההדיוט ואומר לו יש במקום פלוני כך אוכלת כך שותה כך מטיבה כך מריעה. אע"ג דאמרי' בחולין (ד' ב') אין הסתה בדברים ופרכינן והא כתיב כי יסיתך אחיך בן אמך ומתרצינן באכילה ושתיה התם אין דרך להם אלא באכילה ושתיה מיהו אם הסית בדברים גרידה מיחייב (דתנן ) כל חייבי מיתות אין מטמינין להן חוץ מזו אמר לשנים והם עדיו מביאין אותו לב"ד וסוקלין אותו. אמר לאחד והוא אומר אמור מה שאמרת לי בסתר והלה אומר היאך נניח אבינו שבשמים ונלך ונעבוד עבודת כוכבים עצים ואבנים אם חוזר בו מוטב ואם לאו אלו שאחורי גדר מביאין אותו לב"ד וסוקלין אותו אלמא בהסתת דבור גרידא חייב. ותנן המדיח הזה היה אומר נלך ונעבוד עבודת כוכבים ואמר רב יהודא אמר רב מדיחי העיר שאני. ותנן בסנהדרין פ"א (ט"ו ב') כמה עושין עיר הנדחת מעשרה עד מאה דברי ר' יאשיה ר' נתן אומר ממאה ועד רובו של שבט פי' אלו הן בכלל עיר וקרינן להו וידיחו את יושבי עירם. ותניא (פ"ט ב') נביא שהדיח בסקילה ר' שמעון אומר בחנק מדיחי עיר הנידחת בסקילה ר' שמעון אומר בחנק והלכה כרבנן.

אזהרה למסית מדכתיב וכל ישראל ישמעו ויראו ולא יוסיפו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך. אזהרה למדיח דכתיב ולא ישמע על פיך. והכי אמרי' בסנהדרין פ' ד' מיתות (סנהדרין ס"ג ב') ולא ישמע על פיך אזהרה למסית מסית בהדיא כתיב ביה וכל ישראל ישמעו ויראו ולא יוסיפו לעשות אלא אזהרה למדיח וענש בפ' ראה אנכי כי יסיתך אחיך וגו' וכתיב כי הרג תהרגנו וגו' וסקלתו באבנים ומת. והמדיח עיר ונביא שהדיח בכל מסית.