א
כשאדם נצרך מן הבריות אם יכול לעשותן שיתנו לו הקהלות שבכל עיר ועיר מן הצדקה אל ילך ליחידי' לבקש כי מה שנותנים לו מן הכיס של צדקה לא יכאב לב על זה אבל מה שנותן היחיד שמא צעור על הדבר שמוציא מידו פשוט וכמוציא דמו הוא ורבא שהיה מעשה ודוחק שיתן. אותו היה עשיר אבל האדם עצמו לא יתכן שיעשה ולאחר שפסקו לו לא יטריח יותר אבל קודם לכן יגיד עניו ודלותו:
ספר חסידים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…