א
גם ענוש לצדיק לא טוב כל המעניש את הרבים מעכב המשיח שאילו היה חי היה מוליד ואעפ"י שיש רשות לתלמיד חכם לנדות לכבודו אי' שבח לת"ח להיות נוהג בדבר הזה כ"א להעלים עיניו מעיני עם הארץ וכן אמר שלמה בחכמתו גם כל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך. וכן היה דרך החסידים הראשונים היו שומעים חרפתם ואינם משיבים ולא עוד אלא שמוחלין למחרף וחכמים גדולים משתבחים במעשיהם הנאים ואומרים שמעולם לא נידו ולא החרימו לכבודם וזהו דרכם של תלמידי חכמים הראוים לשתוק כשיבזוהו או יחרפוהו בסתר אבל תלמיד חכם שביזוהו או חרפוהו בפרהסיא אסור לו למחול על כבודו. ואם מחל הוא נענש מפני שהוא בזיון התורה אלא נוקם ונוטר כנחש עד שיבקש מחילה ממנו:
ספר חסידים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…