ספר חסידים נ״ח

ארחץ בנקיון כפי זה המתפלל צריך לנקות ידיו במים ומברך על נטילת ידים על שם הכלי שנקרא אנטל בלשון חכמים או על שצריך להגביה ידיו אחר הנטילה לשון וינטלם וינשאם וכשם שצריך ליטול ידיו בתפלה כך צריך ליטול את ידיו לאכול לחם אבל לא לפרות וצריך לנגבם יפה וכל האוכל בלא ניגוב כאלו אוכל לחם טמא ואסור לזלזל בנטילת ידים אלא נוטל ברב מים יפה וכל מי שהוא זהיר מיד נשכר שהוא מתעשר בזה כר' חסדא דא"ר חסדא אנא משאי מלא חפנאי מיא ויהבו לי מלא חפנאי טבותא ובין לקטנים ובין לגדולים מברך על נטילת ידים ואשר יצר והבא מלהסך רגליו או מלהשתין ורוצה לאכול נוטל שני פעמים ואינו פוטר עצמו בנטילה אחת כי ברכת אשר יצר מפסקת והיא היסח הדעת והמנקה ידיו בצרור או בקיסם מברך על נקיות ידים. לאכילה אינו יכול לנקותה כי אם במים וכל החוצץ בטבילה חוצץ בנט"י. נכון שיהיה לו סובין מוכנים בכלים שאם יגע בחלב או בדם או בשאר איסור יעביר מיד בסובין כל הליכלוך אם יגע בשום מאכל או כלי פן ידבק בו ויאכל ואל יגדל אדם צפרניו פן יכנס הטיט בהם ואמרו חכמים הטיט והבצק שתחת הצפורן אפילו כנגד הבשר חוצץ בנטילה ועוד שמא יכנוס לתוכה חלב או דבר איסור ויהיה נכשל. ומעשה שראה אחד בחלום מת צדיק שנפטר ופניו ירוקות אמר לו מפני מה פניך ירוקות אמר לו משום שהיו צפורני גדולים וחלב נכנס בתוכם והייתי אוכל דבר חם בלא ניקור צפורנים והייתי מדבר בין ויכלו לברכת אבות וקדיש לפיכך טוב ליטול צפורניו בכל ערב שבת והאוכל וידיו מלוכלכות בתבשיל והוא רוצה לשתות יין יקנח ידיו ויברך על היין וישתה שנאמר (תהלים קלד ב) שאו ידיכם קודש וברכו את ה'.