ספר התרומה, פסקים ל״ג

פסק ביצה שמרוקמת ויש בה צורת אפרוח יש בה איסור כל זמן שהאפרוח בתוך הקליפה ואם יצא לחוץ מותר מיד לרבנן ולר' אליעזר בן יעקב אסור עד שיתפתחו עיניו. כדתניא כל השרץ השורץ על הארץ לרבות אפרוחים שלא נתפתחו עיניהם ומוקי לה פ"ק דביצה כרבי אליעזר בן יעקב וקאמר התם לעיל מההיא דאף רבנן מודו קודם שיצא האפרוח מן הקליפה מיהו איסור זה דכל השרץ השורץ אינו אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא כדאיתא בהדיא פרק אלו טריפות ומ"מ נראה דמן התורה אסור משום נבלה ואפילו שוחטו אין בכך כלום שאין שחיטה שייכא ביה. וכן בהמה קודם ששהתה שבעת ימים אמרינן בפרק החולץ ופרק רבי אליעזר דמילה (שבת ק') כל דלא שהה שבעת ימי' בבהמה נפל. אבל איסור דהשרץ השורץ על הארץ ליכא בה רק אסמכתא בעלמא הוא. מיהו יקשה כיון דאיכא איסורא דאורייתא עליה כדפרי' למה אסמכוה אקרא דכל השרץ השורץ ושמא משום דאיתיה באפרוח טמא מן התורה אסמכוה גם בטהור.