ספר התרומה, פסקים י״א

וריאה הסמוכה לדופן ברוחב החזה דהיינו האומא אפי' לא העלתה הריאה צמחים סביב הסמיכות אסורה כר' יהודה דאמר אחד זה ואחד זה חוששין לה שמא הסרכא לא מן הדופן היא כי אם מן הריאה וסוף הסרכא ליפסק כיון שברוחב החזה היא וטריפה והיכא שכרוכה לדופן במיצר החזה דהיינו האונא על זה אמר רב נחמן ריאה אפילו נקבה בודאי ודופן סותמת' כשרה ומוקים לה דסמוכה בחתוכ' דאוני דהיינו במיצר דחזה שאותו קרום מתקיים ואמר רבינא והוא דסביך בבשרא ופי' רש"י דווקא בבשר שבין הצלעות אבל אם הסרכא דבוקה בצלעות עצמן אין סופה להתקיים אבל בתשובות בהלכות טריפות של רבינו גרשון פי' דה"ה לקרום שעל הצלעות כשרה אך שפיר' דצריך לפרקינהו בסכין ומנפחים ליה אם עולה אז דווקא כשרה הלכך טוב הדבר לאסור הכל למי שאינו בקי בבדיקה ונפיחה בין תרי אוני דסריכן כסדרן אפילו סריכי למטה במקום שמתחילות ליחלק דהתם סגי בנפיחה. וכן סמוכה לדופן אפילו במצר החזה ואפילו סביך בבשרא דבכולי אתרא מצריכין הגאונים נפיחה וכל שכן אם יש סרכא מן הריאה לא בשומן הלב ולא בטרפשא ולא בשום מקום הכל אסור.