ספר התרומה, סימנים ר׳

משפט פרשה פתוחה או סתומה או סדורה פירש רבי יעקב יש בסדור קדמוני פתוחה בסוף שטה מקרי פתוחה ויש חלק לכתוב שלש תיבות משלש שלש אותיות ואם סיים פסוק שלו בסוף השיטה יניח שיטה שלמה חלק ואם כתוב מכאן ומכאן ובאמצע יש חלק היינו סתומה ואם הניח חלק בסוף השיטה ומתחיל בשיטה שתחתיה כנגד ההנחה שלמעלה היינו סדורה ואלו במסכת סופרים יש פתוחה בתחלת שיטה קרויה פתוחה לכן טוב הוא להניח יתר חלק בסוף השיטה ובתחלת שיטה לקיים ידי שניהם כך פירש רבינו יעקב וקשה על זה דהא בירושלמי דמגילה יש אומרים רב שמואל בר רב שילת בשם רב מזוזה פרשיותיה פתוחות שאין זה מקומה פתוחה בסופה קרויה פתוחה או פתוחה בראשה גרידא מקרי פתוחה ופתוחה מכאן ומכאן סתומה א"כ אין טוב להניח פתוחה משני צדדין ועוד קשה דבפרק הקומץ אמר רב יהודה מזוזה פרשיותיה סתומות דאזיל בתר מנהגא. ויש מפרשים הכי בירושלמי מזוזה פרשיותיה פתוחות והדר מפרש היכי דמי לא בפתוחה גמורה כגון פתוחה מסופה גרידא וגם פתוחה בראשה גמורה הוי פתוחה גמורה אלא פתוחה דקאמר רב היינו שמכאן ומכאן סתומה ובאמצע יש חלק השתא הכל נתיישב ועל מה דבפ' הקומץ דרב אזיל בתר מנהג לעשות פרשה מזוזה סתומה קשה ואנו עושין חלק בראש והיה אם שמוע והיינו פתוחה. ושמא כיון שאין חלק שלש תיבות אין קרויה פתוחה אי נמי כמו כן מנהג להניח חלק בסוף ובשעריך והיינו מכאן ומכאן דהיינו סתומה בירושלמי אמנם לא פירשתי כך לעיל הפירוש ומצינן נמי למימר הכי דפתוחה דקאמר רב היינו כשפתוחה מכאן ומכאן ומקריא סתומה והשתא לא תקשה דרב אדרב וצריך עיון.