א
דין אשה שרגילה לראות בשעה ביום קבוע ויש לה וסת כשיבא אותו יום צריכה לפרוש ממנה עונה או יום או לילה כיצד רגילה לראות בו אפילו בסוף אסור לבא עליה אפילו מתחלת הלילה שאחר כן וכל שכן בלילה שלפניו וכן אם רגילה לראות בתחילתו אסורה כל היום ולא יותר וכן הדין אם רגילה לראות בלילות ואפילו אם רוצה לצאת לדרך צריך לפרוש ממנה סמוך לוסתה אך מותר לפקדה בדברי רצוי ופיוסין.
ספר התרומה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…