א
אם עבר אדם ושחט הבכור טרם נפדה אסור בהנאה וצריך קבורה ורבי משה בר מיימון ושאר גאונים פסקו שהלוקח בהמה החולבת מן הגוי שחלב פוטרה מן הבכורה שבכל התורה כולה הולכין אחר הרוב ורוב בהמות אינן חולבות אא"כ יולדות ופסקו בהולד בכור בהמה טהורה לישראל שצריך לומר בפה בכור זה הרי הוא מקודש בקדושת בכור אעפ"י שהוא קדוש מעצמו דמצוה להקדישו בפה משום חביבות המצוה ואם הבכור נעשה בעל מום שראוי לשחוט עליו כגון נסתמה עינו או נקטעה רגלו או ידו או נפגם אזנו וכיוצא בהם אינן רשאין לשוחטו אלא עפ"י ג' ישראלים ואפילו אינם מומחים וגם צריך שיהא כהן עמהם בשעה שיתירוהו לישחט מפני חשד ודווקא אם נפל בו מום מאליו או שלא ציוה לעשות אכל הטיל מום בבכור לא ישחוט אותו על אותו מום עד שיפול בו מום אחר והרי הוא כאילו בעצמו עשאו שהוא כגופו אבל בסיבתו לא והשוחט את הבכור ואח"כ הראה את מומו מותר בדיעבד:
ספר הפרנס
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…