א
מהר"ם הנהיג פה ברוטענבער"ג בפורים שינעול האבל מנעליו וילך לבה"כ לשמוע מקרא מגילה ערבית ושחרית ואחר יציאתו מביהכ"נ יחזור לביתו לאכילתו ושוב מצאתי כתוב משמו שפסק שיום י"ד וט"ו אין לו להתאבל ועולין לו למנין ז' ובטלה גזירת ז' שאין מתאבל אלא ה' ימים ואילו ב' הן לפניהן הן לאחריהן אבל לא ראיתי נוהגין כן. ורבינו גרשם מאור הגולה ורבינו משה בר מימון וס"ה ובעל הרוקח כולם שוין שאבילות נוהג בפורים וכן בחנוכה ור"ח וגם כתבי מהר"ם אבל חייב לשלוח מנות לב' או לג' מריעיו כי הוא חייב בכל המצות וקורא את המגילה הכתובה בין הכתובים ביחיד יצא אבל לא בציבור [הג"ה אין לעשות פורים ראשון והא דתנן אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא מקרא מגילה מיירי כשקראו את המגילה בראשון ושוב נמלכו לעבר [השנה] (השני) וכן פי' רבינו שמחה זצ"ל וכן מוכחת כל ההלכה כל זה לשון מהר"ם זצ"ל]:
ספר הפרנס
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…