א
בשר שחוטה שנמלח עם בשר נבילה אסור מדאורייתא וספיקא לחומרא אבל דגים טמאים וטהורים שנמלחו ביחד אסורין מדרבנן וספיקא לקולא. לפיכך אותם הערינג"ש ושאר דגים שמוכרים הגוים מלוחים מותרין דספיקא דרבנן לקולא וגוי או שפחה גויה שבבית ישראל מלגו תרנגולת ולא ראה ישראל אם בכלי ראשון אם בכלי שני או מלחו בשר שלא בפני ישראל ואין ידוע אם מלחו תוך הקערה או לחוץ או הדיחו בשר ונתנוהו [בקדירה] (בקערה) ולא ראוהו ישראל או הדיחו קערות חולבות ושל בשר ולא ראוהו ישראל אם הודחו יחד או כל אחד לבדו או כל כהאי גוונא הדומה לזה אז יחקור המורה אם הגוי או השפחה יודעים משפטי הדבר ומנהג היהודים איך נוהגין לעשות אז הכל מותר בדיעבד. אבל אם הם ניכרים שאין יודעין ובקיאין בדבר אז הכל אסור בחומר הענין כי כדי להקל טרחם עשו באיסור אבל אם ישראל יוצא ונכנס (מותר בדיעבד) או יש תינוק אצלם שהוא כל כך חכם שלפעמים סומכין עליו אז הכל מותר אפילו לכתחילה:
ספר הפרנס
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…