ספר העיתים ע״ט

תנן נמי בהאי מסכתא בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח והכל ניקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח, הנודר מן המזון מותר במים ובמלח מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה סומכוס אומר בחולין ולכהן בבית הפרס רבי יהודה אומר אפילו בבית הקברות מפני שהוא יכול לחוץ ולילך ולאכול הו"ל הוא ועירובו במקום אחד, אר' יוחנן אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהן חוץ אמר רבינא ואי תימא רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח והאיכא נמי כמהין ופטריות דאין מערבין בהן אלא ש"מ אין למדין מן הכללות ואפי' במקום שנאמר בהן חוץ ש"מ, חוץ מן המים ומן המלח ודווקא מים בפני עצמן ומלח בפני עצמו אבל מים ומלח כאחת מערבין, תניא כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס וכמזון שתי סעודות לעירוב וכביצה לטמא טומאת אוכלין סבר רב יוסף למימר הא דתני וכמזון שתי סעודות לעירוב עד דאיכא סעודה מהאי וסעודה מהאי אמר רבא אפילו למחצה לשליש ולרביע א"ל ההוא מרבנן לרבא תפוחין בכמה ואסיקנא אמר רב נחמן תפוחין בקב תניא ר"ש בן אלעזר אומר עוכלא תבלין וליטרא ירק ועשרה אגוזים וחמשה אפרסקין ושני רימונים ואתרוג אחד וכן לעירוב, הא דתניא עוכלא תבלין וכו' כענין ששנינו במשנתינו אין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב חיטין וקב שעורין וכו', תניא ר"ש בן אלעזר אומר יין כדי לאכול בו מזון ב' סעודות, חומץ כדי לטבול בו, זתים ובצלים כדי לאכול בהן שתי סעודות, ויין דאמרן יין מבושל אבל יין שאינו מבושל מערבין בשתי רביעיות ובצלים נמי דאמרן באימהות אבל בעלין לא, ועלין דאמרינן דאין מערבין בהן דלא איבציל זרדתא אבל איבצל זרדתא לית לן בה, אמר רב יהודא אמר שמואל כל שהוא ליפתן כדי לאכול בו שתי סעודות וכל שאינו ליפתן אינו נאכל כמות שהוא כדי לאכול ממנו ב' סעודות, בשר חי כדי לאכול ממנו ב' סעודות בשר צלי רבה אמר כדי לאכול בו ורב יוסף אמר כדי לאכל ממנו והלכתא כרבה, אמר רב שימי בר חייא מערבין בביצות חיות וכמה אמר רב נחמן סיני אמר שתים: