א
כיצד משתתפין בתחומין מניח את החבית ואומר הרי זה לכל בני עירי לכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה כל מי שקבל עליו מבעוד יום מותר משחשיכה אסור שאין מערבין משתחשך, וכבר פירשנו לעיל ענין החבית, אמר רב יוסף אין מערבין אלא לדבר מצוה מאי קמ"ל תנינא לכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה מאי דתימא אורחא דמילתא קתני קמ"ל לדבר מצוה דווקא, ועירובי תחומין צריך לזכות ע"י אחר בן דעת כגון בנו ובתו הגדולים ועבדו ושפחתו העברים דגרסינן בפרק חלון אמר רב נחמן נקטינן אחד עירובי תחומין ואחד שיתופי מבואות צריך לזכות, וכתב מר רב יהודאי גאון בהלכות פסוקות דיליה וצריך לזכותן ע"י אחר האיך עביד נותן את החבית לבנו שהוא בר מצוה או לבתו בוגרת או לאדם אחר ואומר לו אמור שיזכה בזה העירוב כל בני מבוי זה ויקבל מידו ואומר יזכו בעירוב זה כל בני מבוי זה אמר רב יוסף קטן בן שש יוצא בעירוב אמו הא יותר על בן שש צריך לערוב לעצמו, ת"ר מערב אדם ע"י בנו ובתו הקטנים וע"י עבדו ושפחתו הכנענים בין מדעתן בין שלא מדעתן אבל אינו מערב לא ע"י בנו ובתו הגדולים ולא ע"י עבדו ושפחתו העברים ולא ע"י אשתו אלא מדעתן:
ספר העיתים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…