ספר החינוך תק״ו

לָתֵת זְרוֹעַ וּלְחָיַיִם וְקֵבָה לַכֹּהֵן – שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לָתֵת הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה, מִכָּל בְּהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁנִּזְבַּח לַכֹּהֵן, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים יח ג) וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים וְגוֹ'. כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין קלד, ב) בְּטַעַם מִצְוָה זוֹ, כִּי בִּזְכוּת פִּנְחָס אֲבִיהֶם, שֶׁקִּנֵּא לֵאלֹהָיו עַל דְּבַר כָּזְבִּי וּמָסַר נַפְשׁוֹ לַהֲרֹג נְשִׂיא שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם זָכוּ בָּנָיו הַכֹּהֲנִים לְעוֹלָם בְּמַתָּנָה זוֹ מֵאֵת הָאֵל. הַזְּרוֹעַ כְּנֶגֶד וַיִּקַּח רֹמַח (במדבר כה ז). הַלְּחָיַיִם בִּזְכוּת שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל צַעֲרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קו ל) וַיַּעֲמֹד פִּנְחָס וַיְפַלֵּל. וְהַקֵּבָה כְּנֶגֶד (במדבר שם ח) וְהָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ. וְלָמַדְנוּ מִזֶּה, שֶׁהַמְּקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בְּגָלוּי זוֹכֶה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִלְּבַד זְכוּתוֹ שֶׁקַּיֶּמֶת לְנַפְשׁוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) אֵיזֶהוּ זְרוֹעַ? זֶה זְרוֹעַ יָמִין מִפֶּרֶק הָאַרְכֻּבָּה עַד כַּף שֶׁל יָד, שֶׁהֵן שְׁנֵי אֵבָרִים, זֶה מְעֹרֶה בָּזֶה, וְהַלְּחָיַיִם מִן הַפֶּרֶק שֶׁל לֶחִי עַד הַפֶּרֶק שֶׁל גַּרְגֶּרֶת, שֶׁהִיא טַבַּעַת גְּדוֹלָה, עִם הַלָּשׁוֹן שֶׁבֵּינֵיהֶם, וְהַקֵּבָה נוֹתְנִין אוֹתָהּ לַכֹּהֵן עִם חֵלֶב שֶׁבָּהּ, וּכְבָר נָהֲגוּ הַכֹּהֲנִים לְהַנִּיחַ חֵלֶב הַקֵּבָה לַבְּעָלִים. וְכֵן מָה שֶׁאָמְרוּ (שם קלב, א), שֶׁאֵין חִיּוּב הַמַּתָּנוֹת, אֶלָּא בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה וְלֹא בְּחַיָּה שֶׁנֶּאֱמַר אִם שׁוֹר אִם שֶׂה, וּבִכְלַל הַשֶּׂה וּמִינוֹ הַתַּיִשׁ. וְעוֹד דָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) אִם שׁוֹר לְרַבּוֹת הַכּוֹי, וַאֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא, אִם שֶׂה לְרַבּוֹת הַכִּלְאַיִם, כְּגוֹן, וָלָד הַבָּא מֵעֵז וְכֶבֶשׂ, וְאִם בָּא מִצְּבִי וּתְיָשָׁה חַיָּב בַּחֲצִי מַתָּנוֹת לְבַד, מִשּׁוּם דִּכְתִיב אִם שֶׂה, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) אֲפִלּוּ מִקְצָת שֶׂה, אֲבָל תַּיִשׁ הַבָּא עַל הַצְּבִיָּה אֵין הַוָּלָד חַיָּב בְּמַתָּנוֹת כְּלָל, מִשּׁוּם דִּמְסַפְּקָא לְהוּ לְרַבָּנָן אִי חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב, אִי לֹא, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, יֵשׁ לוֹ לְיִשְׂרָאֵל לוֹמַר לַכֹּהֵן הָבֵא רְאָיָה דְּחוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב וְאֶתֵּן לְךָ חֲצִי הַמַּתָּנוֹת, וְאֵינוֹ יָכוֹל. וּלְפִיכָךְ, יֵשׁ לִי לִכְתֹּב, דִּבְתַיִשׁ הַבָּא עַל הַצְּבִיָּה אֵין בָּהּ חִיּוּב מַתָּנוֹת כְּלָל.

כְּבָר כָּתַבְתִּי דַּעַת רַבֵּנוּ אַלְפָסִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וּמְפָרְשִׁים אֲחֵרִים בְּעִנְיַן חֲשַׁשׁ זֶרַע הָאָב בְּסֵדֶר קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ בְּמִצְוַת שֶׁלֹּא לְהַרְבִּיעַ בְּהֵמָה כִּלְאַיִם (מצוה רמד). וְכֵן מֵעִנְיַן הַמִּצְוָה מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם קלב, ב), שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכֹל מִן הַבְּהֵמָה עַד שֶׁלֹּא הוּרְמוּ מִמֶּנָּה הַמַּתָּנוֹת, שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאָמַר, שֶׁהָאוֹכֵל מִמֶּנָּה קֹדֶם שֶׁהוּרְמוּ מַתְּנוֹתֶיהָ כְּאִלּוּ אוֹכֵל טְבָלִים, כִּי מְפֹרָשׁוֹת וּמְיֻחָדוֹת הֵן בְּמָקוֹם אֶחָד, וּמִפְּנֵי כֵן אֵינָן טוֹבְלוֹת. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין בְּפֶרֶק הַזְּרוֹעַ, הַמְּיֻחָד בְּדִינֵי מִצְוָה זוֹ.

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּבְהֵמוֹת שֶׁל חֻלִּין, אֲבָל לֹא בְּשֶׁל מֻקְדָּשִׁין, וּבִזְכָרִים וּנְקֵבוֹת יִשְׂרְאֵלִים, אֲבָל לֹא בַּכֹּהֲנִים מִשּׁוּם דִּכְתִיב בְּהוּ מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם, מִכְּלָל שֶׁאֵינָן בַּכֹּהֲנִים, וְעוֹד דְּכֹהֲנִים לָא אִקְּרוּ עַם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב וְעַל הַכֹּהֲנִים וְעַל כָּל עַם הַקָּהָל יְכַפֵּר. וְהַלְּוִיִּם יֵשׁ לָהֶם בְּעִנְיָן זֶה דִּין מְיֻחָד, שֶׁאֵין הַכֹּהֲנִים נוֹטְלִין מֵהֶם הַמַּתָּנוֹת, לְפִי שֶׁנִּסְתַּפֵּק לְרַבּוֹתֵינוּ אִם נִקְרְאוּ עַם אִם לֹא, וּלְפִיכָךְ אֵין כֹּחַ בְּיָדָם לִטֹּל מֵהֶם מִסָּפֵק, וְאִם נָטְלוּ לֹא יַחְזִירוּ.

וּלְעִנְיַן אִם נוֹהֲגוֹת עַכְשָׁו בַּזְּמַן הַזֶּה אִם לֹא, כְּבָר חָלְקוּ עַל זֶה הַרְבֵּה מִגְּדוֹלֵי הַמְּפָרְשִׁים וְהָעוֹלֶה מִן הַשְּׁמוּעָה בְּפֶרֶק הַזְּרוֹעַ עִם הַפֵּרוּשׁ הַטּוֹב, שֶׁנּוֹהֲגוֹת הֵן הַיּוֹם, וְכֵן דַּעַת רַבֵּינוּ אַלְפָסִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. אֲבָל עַכְשָׁו אֵין בָּנוּ כֹּחַ עַל הַטַּבָּחִים לְהַכְרִיחָם לִתְּנָם, וְקוֹיֵ יְיָ יַחֲלִיפוּ כֹחַ (ישעיה מ, לא).

וְשָׁם בְּפֶרֶק הַזְּרוֹעַ (שם ב) אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁנּוֹתְנִין הַמַּתָּנוֹת לַכֹּהֲנוֹת כְּמוֹ לַכֹּהֲנִים, וַאֲפִלּוּ הֵן נְשׂוּאוֹת לְיִשְׂרָאֵל, וְכֵן אִתְּמַר הָתָם, כִּי אֲתָא עוּלָּא אֲמַר, הָבוּ מַתַּנְתָּא לְכָהַנְתָא, אַלְמָא קָסָבַר עוּלָּא כֹּהֵן וַאֲפִלּוּ כֹּהֶנֶת, וְשָׁם (ע"א) נֶאֱמַר עוֹד רַב כָּהֲנָא אָכֵיל בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ, וְכֵן רַב פַּפָּא וְרַב יֵימַר וְרַב אִידִי.

וְיִשְׂרָאֵל הָעוֹבֵר עַל זֶה וְשָׁחַט בְּהֶמְתּוֹ וְלֹא נָתַן הַמַּתָּנוֹת לְכֹהֵן אוֹ לְכֹהֶנֶת בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם קלד, ב) שֶׁאִם אֵין עִמּוֹ כֹּהֵן אוֹ כֹּהֶנֶת מַעֲלֶה הַמַּתָּנוֹת בְּדָמִים וְאוֹכְלָן, מִפְּנֵי הֶפְסֵד כֹּהֵן, שֶׁאֵין בָּהֶן קְדֻשָּׁה, וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן הַדָּמִים לְכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה.