ספר החינוך תקמ״ח

שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם – שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ מִינֵי הַתְּבוּאָה בַּכֶּרֶם וְלֹא קַנְבּוֹס וְלוּף, וְזֶה הַמִּין מִן הַכִּלְאַיִם יִקָּרֵא כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כב ט) לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי כאן) מַה אֲנִי צָרִיךְ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם (ויקרא יט, יט)? מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמְּקַיֵּם כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין. וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם פֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קדושין לט א), שֶׁהֵם שְׁנֵי מִינֵי זְרָעִים שֶׁל תְּבוּאָה עִם גַּרְעִינֵי הָעֲנָבִים, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּזְרַע חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְחַרְצָן בְּמַפֹּלֶת יָד, דְּהָכִי מַשְׁמַע לְהוּ כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם, כְּלוֹמַר, דְּבָעֵינַן כִּלְאַיִם לְבַד מִכַּרְמְךָ.

מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוַת כִּלְאַיִם כָּתַבְתִּי עַל צַד הַפְּשָׁט כְּמִנְהָגִי, בְּלָאו דְּהַרְבָּעָה בְּסֵדֶר קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ (מצוה רמד), וְקָחֶנּוּ מִשָּׁם. וַעֲדַיִן צְרִיכִין אָנוּ לְדַבֵּר פֹּה מָה טַעַם נִתְחַדֵּשׁ הָאִסּוּר בַּכֶּרֶם דְּבָעֵינַן בּוֹ כִּלְאַיִם מִלְּבַד הַכֶּרֶם? וְאוּלַי נֹאמַר, כִּי מִהְיוֹת כֶּרֶם דָּבָר חָשׁוּב מְאֹד וְכֹחַ טִבְעוֹ רַב, יִהְיֶה בָּטֵל עִמּוֹ מִין אֶחָד לְעוֹלָם וְלֹא יֵחָשֵׁב לְכִלְאַיִם וְלִכְלוּם, וְעַל כֵּן הִצְרִיךְ הַכָּתוּב שְׁנֵי מִינִים מִלְּבַד הַכֶּרֶם. וְאוּלַי מִכֹּחַ טַעַם זֶה נֹאמַר גַּם כֵּן, שֶׁשְּׁנֵי הַמִּינִים הִצְרִיכָן הַכָּתוּב שֶׁיִּהְיוּ מִמִּינֵי הַתְּבוּאוֹת, שֶׁהֵם חֲשׁוּבִים בְּעִנְיָנָם, כְּמוֹ קַנְבּוֹס וְלוּף שֶׁהֵם חֲשׁוּבִין בְּעִנְיָנָם, אֲבָל שְׁאָר הַמִּינִין כֻּלָּם יִתְבַּטְּלוּ עִם הַגְּפָנִים וְאֵינָם אֲסוּרִים מִדְּאוֹרַיְתָא אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות טו א), שֶׁאֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאֵי הַכֶּרֶם מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא מִינֵי תְּבוּאָה וְקַנְבּוֹס וְלוּף בִּלְבַד, אֲבָל לִזְרֹעַ יְרָקוֹת וּשְׁאָר מִינִין וְחַרְצָן אָסוּר מִדְּרַבָּנָן, וְכֵן אָסְרוּ רַבָּנָן לִזְרֹעַ מִינֵי תְּבוּאוֹת, וְכֵן יְרָקוֹת בְּצַד הַגְּפָנִים, אוֹ לִטַּע גֶּפֶן בְּצַד הַיָּרָק אוֹ הַתְּבוּאָה, מִפְּנֵי חֲשַׁשׁ הַרְכָּבָה, לְפִי שֶׁהַגֶּפֶן רַךְ יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר אִילָנוֹת חָשְׁשׁוּ בָּהּ יוֹתֵר, וְאִם עָשָׂה כֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה הֲרֵי זֶה קִדֵּשׁ, וְנֶאֶסְרוּ שְׁנֵיהֶם בַּהֲנָאָה וְשׂוֹרְפִין הַכֹּל, וַאֲפִלּוּ הַקַּשׁ שֶׁל הַתְּבוּאָה וְהָעֵצִים שֶׁל הַגְּפָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע וְגוֹ', וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קדושין נו, ב) פֶּן תּוּקַד אֵשׁ, כְּלוֹמַר שֶׁהַכֹּל רָאוּי לִשָּׂרֵף, כְּמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב בְּסָמוּךְ (מצוה תקמט). וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּמַסֶּכֶת כִּלְאַיִם [יו"ד סימן רצו].

וְנוֹהֵג אִסּוּר כִּלְאֵי הַכֶּרֶם בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, מִן הַתּוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבַד, וּמִדְּרַבָּנָן אֲפִלּוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וְאַף עַל פִּי שֶׁכִּלְאֵי זְרָעִים אֵינָם נוֹהֲגִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ אֲפִילּוּ מִדְּרַבָּנָן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּסֵדֶר קְדוֹשִׁים (מצוה רמה) הֶחְמִירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם לְאָסְרָן אֲפִלּוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אַחַר שֶׁהֵם חֲמוּרִים כָּל כָּךְ, שֶׁאֲסוּרִים בַּהֲנָאָה בָּאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ טַעַם זֶה בְּסוֹף פֶּרֶק רִאשׁוֹן מִקִּדּוּשִׁין (לט, א).

וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְזָרַע חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְחַרְצָן בְּמַפֹּלֶת יד, בָּאָרֶץ לוֹקֶה מִדְּאוֹרַיְתָא מִיָּד שֶׁזְּרָעָן, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ לוֹקֶה מַכַּת מַרְדּוּת מִדְּרַבָּנָן, אֲבָל לְעִנְיַן שֶׁיֵּאָסְרוּ בַּהֲנָאָה אֵינָם אֲסוּרִים מִיָּד שֶׁזְּרָעָן, עַד אַחַר הַשְׁרָשָׁה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים כה, א): זָרוּעַ מֵעִקָּרוֹ בְּהַשְׁרָשָׁה, זָרוּעַ וּבָא בְּתוֹסֶפֶת.