ספר החינוך תקמ״ב

שֶׁלֹּא תִּלְבַּשׁ אִשָּׁה עֲדִי אִישׁ – שֶׁלֹּא יִלְבְּשׁוּ הַנָּשִׁים מַלְבּוּשֵׁי הָאֲנָשִׁים וְלֹא יִזְדַּיְּנוּ בְּזִיּוּנָם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כב ה) לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה. וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס לֹא יְהֵא תִּקּוּן זֵין דִּגְבַר עַל אִתְּתָא (עי' נזיר נט א). וּמִן הַדּוֹמֶה כִּי מִפְּנֵי כֵן פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב בִּכְלֵי זַיִן, לְפִי שֶׁהֵם הַכֵּלִים הַמְּיֻחָדִים לְגַמְרֵי לָאֲנָשִׁים, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ אִשָּׁה בָּעוֹלָם לָצֵאת בִּכְלֵי זַיִן, אֲבָל הוּא הַדִּין שֶׁאָסוּר לָהֶם מִדְּאוֹרַיְתָא לָצֵאת בְּמַלְבּוּשִׁים שֶׁדֶּרֶךְ הָאֲנָשִׁים בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, כְּגוֹן שֶׁתָּשִׂים בְּרֹאשָׁהּ מִצְנֶפֶת אוֹ שְׁאָר כֵּלִים הַמְּיֻחָדִים לָאִישׁ (עי"ש בתרגום יונתן בן עוזיאל).

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְהַרְחִיק מֵאֻמָּתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה דְּבַר עֶרְוָה וְכָל עִנְיָן וְכָל צַד שֶׁיִּהְיֶה הַכִּשָּׁלוֹן בְּאוֹתוֹ דָּבָר מָצוּי מִתּוֹכוֹ, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל (סנהדרין קו א) שֶׁאֱלֹהֵינוּ שׂוֹנֵא זִמָּה, כְּלוֹמַר, שֶׁלְּאַהֲבָתֵנוּ הִרְחִיקָנוּ מִן הַזִּמָּה, שֶׁהוּא דָּבָר מְכֹעָר בְּיוֹתֵר, וְיִקַּח לֵב הָאָדָם, וּמַדִּיחוֹ מִדֶּרֶךְ טוֹבָה וּמַחְשָׁבָה רְצוּיָה לְדֶרֶךְ רָעָה וּמַחֲשָׁבָה שֶׁל שְׁטוּת, וְאֵין סָפֵק כִּי אִם יִהְיוּ מַלְבּוּשֵׁי הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים שָׁוִים יִתְעָרְבוּ אֵלּוּ עִם אֵלּוּ תָּמִיד, וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה. וְעוֹד אָמְרוּ בְּטַעַם מִצְוָה זוֹ, שֶׁהִיא לְהַרְחִיק כָּל עִנְיַן עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁדַּרְכָּן שֶׁל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה בְּכָךְ. וְאֵלּוּ שְׁנֵי הַטְּעָמִים מְצָאתִים בְּסִפְרֵי הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בסהמ"צ לאוין מ, מורה נבוכים ג, לז) אַחַר כָּתְבִי אוֹתָם.

דִּינֵי הַמִּצְוָה. קְצָרִים, בִּפְשַׁט הַכָּתוּב הֵם נִכְלָלִים [שם קפב].

וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּנְקֵבוֹת. וְאִשָּׁה הָעוֹבֶרֶת עַל זֶה וְלָבְשָׁה הַמַּלְבּוּשִׁים הַמְּיֻחָדִים בַּאֲנָשִׁים לְבַד בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁהִיא בּוֹ, חַיֶּבֶת מַלְקוּת.