ספר החינוך תס״ד

שְׂרֵפַת עִיר הַנִּדַּחַת וְלַהֲרֹג אֲנָשֶׁיהָ – לִשְׂרֹף עִיר הַנִּדַּחַת וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ. וְעִיר הַנִּדַּחַת נִקְרֵאת עִיר מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנִּדְּחוּ עַל יְדֵי אֲנָשִׁים בְּנֵי בְּלִיַּעַל לָצֵאת מִתַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים יג יז) וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ.

שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ יָדוּעַ הוּא, שֶׁאֲנָשִׁים רָעִים וְחַטָּאִים כָּאֵלֶּה שֶׁהִסְכִּימוּ יַחַד הַסְכָּמָה רָעָה וְנִמְאֶסֶת כָּזוֹ, רָאוּי לִמְחוֹת שְׁמָם וּלְאַבֵּד זִכְרָם מִן הָעוֹלָם וְלֹא יִשָּׁאֵר בָּעוֹלָם מְקוֹם זֵכֶר לָהֶם כְּלָל, וְאֵין לָהֶם כִּלָּיוֹן חָרוּץ יוֹתֵר מִן הַשְּׂרֵפָה.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קיא ב) שֶׁאֵין הָעִיר נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת, כְּלוֹמַר, לָדוּן אוֹתָם בְּדִין עִיר הַנִּדַּחַת שֶׁאֲנָשֶׁיהָ נֶהֱרָגִין בְּסַיִף וּמָמוֹנָם נִשְׂרָף עִם הָעִיר, עַד שֶׁיִּהְיוּ מַדִּיחֶיהָ שְׁנַיִם אוֹ יוֹתֵר עַל שְׁנַיִם. שֶׁנֶּאֱמַר (שם יד) יָצְאוּ אֲנָשִׁים וְגוֹ', וְיִהְיוּ מַדִּיחֶיהָ מֵאוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט וּמֵאוֹתָהּ הָעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ. וְעַד שֶׁיַּדִּיחוּ רֻבָּהּ וְיִהְיוּ הַמֻּדָּחִים מִמֵּאָה וְעַד רֻבּוֹ שֶׁל שֵׁבֶט. אֲבָל אִם הֻדַּח רֻבּוֹ שֶׁל שֵׁבֶט אֵינָם נִדּוֹנִין בְּדִין עִיר הַנִּדַּחַת אֶלָּא כִּיחִידִים, שֶׁהֵם נִסְקָלִים וּמָמוֹנָם לְיוֹרְשֵׁיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר יוֹשְׁבֵי הָעִיר, וְלֹא כְּפָר קָטָן וְלֹא כְּרַךְ גָּדוֹל, וּפָחוֹת מִמֵּאָה כְּרַךְ קָטָן, וְרֻבּוֹ שֶׁל שֵׁבֶט כְּרַךְ גָּדוֹל. וְדִין עָרֵי מִקְלָט וְכֵן יְרוּשָׁלַיִם שֶׁאֵין נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת, וְכֵן עִיר שֶׁהִיא בַּסְּפָר אֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת. וְדִין הֵיאַךְ עוֹשִׂין אוֹתָהּ עִיר הַנִּדַּחַת, וְהַהַתְרָאוֹת שֶׁשּׁוֹלְחִין לָהּ עַל יְדֵי שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וּמָה שֶׁאָמְרוּ בְּעִנְיַן רְחוֹבָהּ, וּמָה שֶׁאָמְרוּ בְּנִכְסֵי צַדִּיקִים שֶׁבְּתוֹכָהּ שֶׁלֹּא הֻדְּחוּ עִמָּהּ, וְדִין הֶקְדֵּשׁוֹת שֶׁבְּתוֹכָהּ, וְדִין פֵּרוֹת דְּקָלִים שֶׁבְּתוֹכָהּ, וְדִין נִכְסֵי אַנְשֵׁי עִיר אַחֶרֶת שֶׁבְּתוֹכָהּ אוֹ נִכְסֵי אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת שֶׁבְּמָקוֹם אַחֵר, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין [פרק יא].

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְכָרִים, כִּי לָהֶם הַמִּשְׁפָּט, וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עַל אַדְמָתָן, וּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד בִּמְקוֹמָן, שֶׁאֵין דָּנִין עִיר הַנִּדַּחַת אֶלָּא בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל. וְזֹאת מִן הַמִּצְוֹת הַמּוּטָלוֹת עַל הַצִּבּוּר, וְיוֹתֵר עַל הַסַּנְהֶדְרִין. וְאִם עָבְרוּ עַל זֶה, כְּגוֹן שֶׁיָּדְעוּ עַל אַחַת מֵעָרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁרְאוּיָה לְהֵעָשׂוֹת עִיר הַנִּדַּחַת וְלֹא עָשׂוּ בָּהּ דִּין, בִּטְּלוּ עֲשֵׂה זֶה, וְעָנְשָׁן גָּדוֹל מְאֹד, פֶּן תִּתְפַּשֵּׁט רָעָתָהּ בַּעֲיָרוֹת אֲחֵרוֹת.