ספר החינוך שע״ט

מִצְוַת מַשָּׂא הָאָרוֹן בַּכָּתֵף – שֶׁנִּצְטַוּוּ הַכֹּהֲנִים שֶׁיִּשְׂאוּ הָאָרוֹן עַל הַכָּתֵף כְּשֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז ט) כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ. וְכָתַב הָרַב מֹשֶׁה בֶּן מַיְמוֹן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בסה"מ עשה לד) אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְוָה זוֹ בָּאָה לַלְּוִיִּם, בָּעֵת הַהִיא הָיָה, כְּלוֹמַר בַּמִּדְבָּר לְמִעוּט מִסְפַּר הַכֹּהֲנִים בַּיָּמִים הָהֵם וְאוּלָם לְדוֹרוֹת הַכֹּהֲנִים חַיָּבִים בְּמִצְוָה זוֹ וְהֵם יִשָּׂאוּהוּ, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (ג ו) וְסֵפֶר שְׁמוּאֵל.

וְהָרַב מֹשֶׁה בֶּן נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב (בהשגותיו על השרש השלישי בד"ה וראיתי) זֶה שֶׁאָמַר הָרַב שֶׁנֶּעֶתְקָה הַמִּצְוָה לַכֹּהֲנִים אֵינוֹ אֱמֶת, חָלִילָה לָנוּ שֶׁנֹּאמַר שֶׁנִּשְׁתַּנָּה שׁוּם מִצְוָה בַּתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיוּ נִפְסָלִין הַלְּוִיִּם מִמַּשָּׂא הָאָרוֹן לְעוֹלָם, וְיָפֶה פֵּרֵשׁ. וְהַלְּוִיִּם נְשָׂאוּהוּ בִּימֵי דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א טו כו) וַיְהִי בֶּעְזֹר הָאֱלֹהִים אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְיָ, וּכְתִיב וְכָל הַלְוִיִּם הַנֹּשְׂאִים אֶת הָאָרוֹן וְגוֹ'. אֲבָל בֶּאֱמֶת, כִּי הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּם כֻּלָּם כְּשֵׁרִים בְּמַשָּׂא הָאָרוֹן מִן הַתּוֹרָה, שֶׁכֻּלָּן נִקְרְאוּ לְוִיִּם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל מד טו) וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְכֵן כָּתוּב (דברי הימים שם יד טו) וַיִּתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה כִּדְבַר יְיָ בִּכְתֵפָם בַּמֹּטוֹת עֲלֵיהֶם. וְאָמְרוּ בְּסִפְרֵי, וְהֵיכָן צִוָּה? וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן וְגוֹ', כִּי כֻּלָּם נִקְרְאוּ בְּנֵי קְהָת. וְעוֹד כָּתַב, כִּי מָה שֶׁאָמַר הָרַב מֹשֶׁה בֶּן מַיְמוֹן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהִתְבָּאֵר זֶה בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ וּשְׁמוּאֵל לֹא מָצָא הוּא הַבֵּאוּר הַזֶּה, אֲבָל מָצָא בְּהֵפֶךְ, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר שָׁם (יהושע ג ג) וַיְצַו אֶת הָעָם לֵאמֹר כִּרְאוֹתְכֶם אֵת אֲרוֹן בְּרִית יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאִים אֹתוֹ. אֲבָל הָאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁכָּל הַשֵּׁבֶט כָּשֵׁר לְמַשָּׂא הָאָרוֹן, וְעוֹד שֶׁמְּפֹרָשׁ הוּא הַדָּבָר בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (לג, ב), שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כֵּיצַד עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן? בְּכָל יוֹם לְוִיִּם נוֹשְׂאִים אֶת הָאָרוֹן, וְהַיּוֹם נְשָׂאוּהוּ כֹּהֲנִים, כְּלוֹמַר בַּיּוֹם שֶׁעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן נְשָׂאוּהוּ הַכֹּהֲנִים לְבַדָּם, כִּי כֵן כָּתוּב וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית כְּדֵי לְהֵעָשׂוֹת הַנֵּס עַל יְדֵי כֹּהֲנִים, שֶׁהֵם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים בַּשֵּׁבֶט.

וּלְפִי הַדּוֹמֶה, מָה שֶׁאָמַר הָרַב מֹשֶׁה בֶּן מַיְמוֹן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁמְּבֹאָר הוּא בִּיהוֹשֻׁעַ מִזֶּה הַמִּקְרָא הוּא, וְאֵינֶנּוּ בֵּאוּר הֶכְרֵחִי כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֵפֶר מְלָכִים (א ח, ו) וַיָּבִיאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְיָ אֶל מְקוֹמוֹ אֶל דְּבִיר הַבַּיִת אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. גַּם זֶה אַל יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ, כִּי מִפְּנֵי שֶׁהַלְּוִיִּם אֵינָם נִכְנָסִים לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים הִכְנִיסוּהוּ הַכֹּהֲנִים לְבַדָּם. וְהָעִקָּר לְפִי הַדּוֹמֶה, כְּדִבְרֵי הָרַב מֹשֶׁה בֶּן נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁכָּל הַשֵּׁבֶט כָּשֵׁר לְמַשָּׂא הָאָרוֹן, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברי הימים ב לה, ג) וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם וְגוֹ' תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף. עוֹד עִנְיָנוֹ, שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ יִשְׂרָאֵל לִשָּׂא הָאָרוֹן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֲבָל, אֵין הָעִנְיָן שֶׁאִם יִצְטָרְכוּ לָשֵׂאת אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׂאוּהוּ הַלְּוִיִּם, וְזֶה דָּבָר בָּרוּר וְנִגְלֶה לַכֹּל. וּמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין כד, א) מוּמִין פּוֹסְלִין בַּכֹּהֲנִים, וְאֵין שָׁנִים פּוֹסְלִין בַּכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ כֵּן אֶלָּא בַּעֲבוֹדַת הַכְּהֻנָּה שֶׁאֵין שָׁנִים פּוֹסְלִין בְּאוֹתָהּ עֲבוֹדָה, אֲבָל בַּעֲבוֹדַת הַמַּשָּׂא גַּם בַּכֹּהֲנִים פּוֹסְלִין שָׁנִים, כְּמוֹ בַּלְּוִיִּם [ה' כלי מקדש פ"ב].

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁכָּל עִקַּר כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה שֶׁבָּהּ נִבְדְּלוּ מִשְּׁאָר הָעַמִּים וְנַעֲשׂוּ חֵלֶק הַשֵּׁם, עַל כֵּן רָאוּי וְכָשֵׁר לָשֵׂאת אוֹתָהּ בְּכִתְפֵי הָאֲנָשִׁים הַנִּכְבָּדִים וְהַמְּקֻדָּשִׁים שֶׁבָּנוּ, וְאֵין צֹרֶךְ לְהַאֲרִיךְ בַּמּוּבָן לְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן. כָּל עִנְיַן מִצְוָה זוֹ מְבֹאָר בַּכָּתוּב, וְהוּא שֶׁיִּשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּם הָאָרוֹן בַּכָּתֵף בְּעֵת שֶׁיִּצְטָרְכוּ לְנָשְׂאוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כְּגוֹן בְּעֵת מִלְחָמָה אוֹ לְשׁוּם דָּבָר אַחֵר, וְלֹא יִשָּׂאוּהוּ בַּעֲגָלָה אוֹ עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, וּכְבָר שָׂמוּ חֲכָמִים (סוטה לה, א) לְדָוִד טוֹעֶה בְּדָבָר שֶׁהַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין אוֹתוֹ, בְּנָשְׂאוֹ הָאָרוֹן עַל הָעֲגָלָה.

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עַל אַדְמָתָן, כִּי אָז הָיוּ צְרִיכִין לָשֵׂאת אֲרוֹן בְּרִית הַשֵּׁם מִפְּנֵי מִלְחָמָה אוֹ כַּאֲשֶׁר יְצַוֶּה מַלְכָּם, אֲבָל עַכְשָׁו בַּעֲוֹנֹתֵינוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ וְלֹא אָרוֹן לָשֵׂאת בְּשׁוּם מָקוֹם. וּמִצְוָה זוֹ מֻטֶּלֶת עַל שֵׁבֶט לֵוִי וְעַל שְׁאָר יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּסְכִּימוּ עַל יָדָם. וְזֶה שֶׁנָּהֲגוּ בַּגָּלוּיוֹת הַיּוֹם לְהוֹצִיא סֵפֶר תּוֹרָה לִקְרַאת מַלְכֵי הָאֻמּוֹת אֵין זֶה בְּחִיּוּב מִצְוָה זוֹ כְּלָל, שֶׁכָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַשָּׁאִים לִשָּׂא אוֹתוֹ, וְאִם מִדֶּרֶךְ כְּבוֹד הַתּוֹרָה יִבְחֲרוּ גַּם הַיּוֹם שֶׁיִּשָּׂאוּהוּ מִבְּנֵי לֵוִי תָּבוֹא עֲלֵיהֶם בְּרָכָה.