ספר החינוך שמ״ד

שֶׁלֹּא נַעֲבֹד בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבֹדַת בִּזָּיוֹן כְּמוֹ עֲבֹדַת כְּנַעֲנִי – שֶׁלֹּא נַעֲבֹד בְּעֶבֶד עִבְרִי בַּעֲבֹדָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בִּזָּיוֹן גָּדוֹל וְהַכְנָעָה שֶׁדֶּרֶךְ לַעֲבֹד כֵּן בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה לט) לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּסִּפְרָא (בהר ז ב) בְּפֵרוּשׁ עִנְיָן זֶה. שֶׁלֹּא יִטֹּל אַחֲרֶיךָ בְּלִינְטָא (עיין סהמצ"מ ל"ת רנז) וְהוּא כְּלִי שֶׁל בֶּגֶד קָטָן שֶׁעוֹשִׂין בְּנֵי אָדָם לֵישֵׁב עָלָיו בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם כְּשֶׁהֵם יְגֵעִים, וְדֶרֶךְ הָעֶבֶד הַנִּבְזֶה שֶׁנּוֹטֵל אוֹתוֹ כְּלִי וּמוֹלִיכוֹ אַחַר אֲדוֹנָיו, וּכְמוֹ כֵן אָמְרוּ (שם) וְלֹא יִטֹּל לְפָנָיו כֵּלִים לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְהֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בֵּאֲרוּ אֵלּוּ הַמְּלָאכוֹת, וְהוּא הַדִּין שֶׁנִּלְמַד מֵהֶן לְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם שֶׁיִּתֵּן אֶל לִבּוֹ אֵיזוֹ מְלָאכָה יְצַוֶּה לְעַבְדּוֹ עִבְרִי, וְזֶהוּ מִכְּלַל מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קדושין כב, א) כָּל הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם מָה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ, יֵשׁ לִלְמֹד שֶׁיָּכוֹל אָדָם לְצַוּוֹתוֹ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְצַוּוֹת הַשָּׂכִיר וְהַתּוֹשָׁב. וּבֶאֱמֶת, הַשָּׂכִיר שֶׁהוּא אָדָם בֶּן חוֹרִין, בָּרֹב אֵינֶנּוּ נִשְׂכָּר לִמְלָאכָה בְּזוּיָה, וּכְמוֹ כֵן הַתּוֹשָׁב שֶׁהוּא אָדָם שֶׁבָּא לָגוּר בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת, וְדַרְכָּן שֶׁל תּוֹשָׁבִים לַעֲבֹד בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהֵם מִתְגּוֹרְרִים עִמּוֹ לִרְצוֹנָם, וְעַל כֵּן לֹא יַעֲשֶׂה עִמּוֹ מְלָאכָה בְּזוּיָה בְּיוֹתֵר, וְעַל כֵּן אָמַר הַכָּתוּב כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ שֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים אֵלּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם עוֹבְדִים אֵין עֲבֹדָתָם עֲבֹדָה בְּזוּיָה בְּרֹב הַפְּעָמִים. וְאַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ הָעֶבֶד לִנְהֹג בְּעַצְמוֹ מִנְהַג עַבְדוּת וִיכַבֵּד אֲדוֹנָיו בְּכָל כֹּחוֹ, וְלֹא יִתְגָּאֶה בְּכָל זֶה שֶׁאָמַרְנוּ.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן הָאָדָם אֶל לִבּוֹ, כִּי הָאֻמָּה שֶׁלָּנוּ הִיא הַנִּכְבֶּדֶת מִכֻּלָּן, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יֹאהַב אֻמָּתוֹ וְתוֹרָתוֹ, וְיִתֵּן אֶל לִבּוֹ גַּם כֵּן, כִּי כְּמוֹ שֶׁזֶּה הָעֶבֶד הָעִבְרִי נִמְכַּר לוֹ מִפְּנֵי דָּחְקוֹ, כָּךְ אֶפְשָׁר שֶׁיִּקְרֶה לַקּוֹנֶה אוֹתוֹ, אוֹ לְאֶחָד מִבָּנָיו אִם יִגְרֹם לָהֶם הַחֵטְא, וּבְכַבְּדוֹ עַבְדּוֹ יַחְשֹׁב מַחְשָׁבָה זוֹ בְּלִי סָפֵק, וּמִתּוֹךְ מַחְשַׁבְתּוֹ זֹאת, יִזָּהֵר מֵחֲטֹא לַשֵּׁם. וְעוֹד תּוֹעֶלֶת אַחֶרֶת בַּדָּבָר, שֶׁיְּלַמֵּד הָאָדָם נַפְשׁוֹ בְּמִדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, וְיִתְרַחֵק מִמִּדַּת הָאַכְזָרִיּוּת הָרָעָה, וּבְהָכִין נַפְשׁוֹ אֶל הַטּוֹבָה תְּקַבֵּל הַטּוֹב, וְהַשֵּׁם חָפֵץ לְהַעֲנִיק מִבִּרְכוֹתָיו אֶל בְּרִיּוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי פְּעָמִים הַרְבֵּה בַּמִּצְוֹת הַקּוֹדְמוֹת.

דִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁדִּקְדְּקוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֶּרֶק קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין (כב ב), מִמַּה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים טו טז), כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ, עִמְּךָ בְּמַאֲכָל וְעִמְּךָ בְּמִשְׁתֶּה, שֶׁלֹּא תְּהֵא אַתָּה אוֹכֵל פַּת נְקִיָּה וְהוּא אוֹכֵל פַּת קִבָּר, אַתָּה שׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן וְהוּא שׁוֹתֶה יַיִן חָדָשׁ, אַתָּה יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מוֹכִין וְהוּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי הַתֶּבֶן. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרא ז ג) שֶׁלֹּא יָדוּר הָאָדוֹן בִּכְרַךְ, וְהָעֶבֶד בִּכְפָר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מא) "וְיָצָא מֵעִמָּךְ". וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בַּסִּפְרָא וּבְקִדּוּשִׁין [יו"ד סימן רסז].

וְנוֹהֶגֶת בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג. וּכְבָר כָּתַבְתִּי בְּרֹאשׁ הַסֵּדֶר (מצוה של) בְּאֵיזֶה זְמַן הַיּוֹבֵל נוֹהֵג. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רָאוּי לָאִשָּׁה שֶׁתִּקְנֶה עֶבֶד מִפְּנֵי הַחֲשָׁד בִּכְלַל הַמִּצְוָה הִיא מִכָּל מָקוֹם. וְהָעוֹבֵר עַל מִצְוָה זוֹ וְעָבַד בְּעֶבֶד עִבְרִי בַּעֲבוֹדוֹת הַבְּזוּיוֹת עָבַר עַל לָאו זֶה, אֲבָל מִן הַדּוֹמֶה שֶׁאֵין בָּזֶה חִיּוּב מַלְקוּת, לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, כִּי בִּדְבָרִים יִוָּסֶר עֶבֶד לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ בְּזוּיָה אוֹ נִכְבֶּדֶת, וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה (מצוה רמא) כִּי כָּל לָאו שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲבֹר עָלָיו מִבְּלִי מַעֲשֶׂה, אַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ שׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁאֵין לְחַיְּבוֹ מַלְקוּת עָלָיו, דְּלָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה נִקְרָא מִכָּל מָקוֹם; זֶה דַּרְכִּי זָךְ בְּעֵינַי.