ספר החינוך ק״ג

מִצְוַת הַקְטָרַת קְטֹרֶת – שֶׁנִּצְטַוּוּ הַכֹּהֲנִים לְהַקְטִיר קְטֹרֶת סַמִּים פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם עַל מִזְבַּח הַזָּהָב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל ז) וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ וכו'. וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה מִצְוָה עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת מִמֶּנָּה כְּדֵי לְהַקְטִיר בָּהּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וַעֲשִׂיָּתָהּ וְהַמִּצְוָה שֶׁנַּעֲשֵׂית בָּהּ בְּכָל יוֹם נֶחְשָׁב לְמִצְוָה אַחַת, לְפִי שֶׁסּוֹף מִצְוַת עֲשִׂיָּתָהּ אֵינָהּ אֶלָּא לְהַקְטִיר בָּהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵי כְּתוּבִים שֶׁל מִצְוָה מָצָאנוּ בֵּין הָעֲשִׂיָּה וְהַהַקְטָרָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֵדֶר כִּי תִשָּׂא (שמות ל לד) קַח לְךָ סַמִּים וְגוֹ' עַל עֲשִׂיָּתָהּ, וְכָאן כָּתוּב וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן וְגוֹ', אַף עַל פִּי כֵן רָאִיתִי לִמְחַשְּׁבֵי הַמִּצְוֹת שֶׁחוֹשְׁבִין הַכֹּל מִצְוָה אַחַת, וְאֵין בָּזֶה מַחְלֹקֶת בֵּינֵיהֶם כְּלָל. אֲבָל יַחְלְקוּ בָּהּ בְּעִנְיָן אַחֵר, כִּי הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יִמְנֶה קְטֹרֶת שֶׁל שַׁחֲרִית וְשֶׁל עַרְבִית מִצְוָה אַחַת, וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב (בסוף ספר המצוות) שֶׁהֵן נִמְנוֹת שְׁתַּיִם, וּרְאָיוֹתָיו בְּסִפְרוֹ.

מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ. גַּם כֵּן לְהַגְדִּיל כְּבוֹד הַבַּיִת וְלִהְיוֹת מַעֲלָתוֹ וּמוֹרָאוֹ עַל פְּנֵי כָּל אָדָם. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַגְדִּיל דָּבָר בְּלֵב בְּנֵי אָדָם וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, רַק בִּדְבָרִים שֶׁהוּא חוֹשֵׁב אוֹתָם לִגְדֻלָּה וְיִמְצָא בָּהֶם תַּעֲנוּג וְשִׂמְחָה. וְיָדוּעַ כִּי עִנְיַן הָרֵיחַ הַטּוֹב הוּא דָּבָר שֶׁנֶּפֶשׁ אָדָם נֶהֱנֵית בּוֹ וּמִתְאַוָּה אֵלָיו וּמוֹשֵׁךְ הַלֵּב הַרְבֵּה. וְרֵיחַ הַקְּטֹרֶת הָיָה הַטּוֹב שֶׁאֶפְשָׁר לֵעָשׂוֹת עַל יְדֵי אָדָם, עַד שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפֶרֶק אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה (תמיד פ"ג מ"ח) כִּי מֵרֵיחוֹ הָיוּ מְרִיחִין בּוֹ בִּשְׁעַת הַקְטָרָה מִירִיחוֹ עַד יְרוּשָׁלַיִם.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ בַּבָּרַיְתָא בִּכְרִיתוֹת (ו א) שֶׁפִּטּוּם הַקְּטֹרֶת הָיְתָה אַחַד עָשָׂר סַמְמָנִין, אַרְבָּעָה מֵהֶן מְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה, וְהַשִּׁבְעָה קַבָּלָה, וּמָה שֶׁאָמְרוּ (יומא כו א, תמיד פ"ז מ"ג) שֶׁהַקְּטֹרֶת נַעֲשֵׂית בֵּין עַל יְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל אוֹ הֶדְיוֹט. וְאָמְרוּ (מנחות מט א) שֶׁאִם לֹא הִקְטִיר בַּבֹּקֶר מַקְטִיר בֵּין הָעַרְבַּיִם כָּל הַשִּׁעוּר שֶׁל יוֹם אֶחָד שֶׁהוּא מִשְׁקַל (כריתות שם) מֵאָה דִּינָרִין, וּמִשְׁקַל הַדִּינָר יָדוּעַ. וּבְכָל יוֹם הָיָה מַקְטִיר חֶצְיָן בַּבֹּקֶר וְחֶצְיָן בָּעֵרֶב אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם קֹדֶם הֲטָבַת הַנֵּרוֹת כֻּלָּן, אַחַר הֲטָבַת חָמֵשׁ פְּתִילוֹת מֵהֶן, (יומא יד ב) כִּי לֹא הָיָה מַדְלִיקָן רְצוּפִין. וְכָךְ הָיוּ עוֹשִׂין עִנְיָן זֶה, (תמיד שם) כֹּהֵן שֶׁזָּכָה לְהַקְטִיר הַקְּטֹרֶת נוֹטֵל כְּלִי מָלֵא קְטֹרֶת גָּדוּשׁ וּטְנִי שְׁמוֹ, וּפוֹרְשִׁין כָּל הָעָם (כלים פ"א מ"ט) מִן הַהֵיכָל וּמִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז יז) וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ', וּמַקְטִיר כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּפָרֵשׁ שָׁם בַּגְּמָרָא (תמיד פ"ו מ"ג) שֶׁמַּשְׁלִיךְ הַקְּטֹרֶת בְּנַחַת עַל הַגֶּחָלִים אֲשֶׁר בְּמַחְתַּת הַזָּהָב וּמִשְׁתַּחֲוֶה וְיוֹצֵא. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ וְכֵיצַד הִיא נַעֲשֵׂית, וּמָה שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בִּשְׁחִיקַת הַסַּמְמָנִים הֵיטֵב הָדֵק הָדֵק הֵיטֵב, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כויתות שם) כִּי הַקּוֹל יָפֶה לַסַּמְמָנִין בְּעוֹד שֶׁשּׁוֹחֲקִין אוֹתָם, הַכֹּל בִּכְרִיתוֹת וּבְתָמִיד [פרק ג מהלכות תמידין ומוספין]

וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת בְּזִכְרֵי כְּהֻנָּה, וְהַמַּקְטִיר כְּדִינוֹ קִיֵּם עֲשֵׂה זֶה.