ספר החינוך קפ״ו

שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה – שֶׁלֹּא לִזְבֹּחַ קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה וְזֶה יִקָּרֵא שׁוֹחֵט בַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ג ד) אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז וְגוֹ' וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ וְגוֹ' דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת. וְאֵין הָאַזְהָרָה לָנוּ מִזֶּה הַכָּתוּב כִּי הַכָּתוּב הַזֶּה לֹא יְפָרֵשׁ כִּי אִם הָעֹנֶשׁ, וְקַיְמָא לַן (סנהדרין נו ב) לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהָאַזְהָרָה בָּזֶה נִלְמְדָה בְּהֶקֵּשׁ כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא זְבָחִים שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁם (קו, א) הַשּׁוֹחֵט וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ חַיָּב עַל הַשְּׁחִיטָה וְחַיָּב עַל הָעֲלִיָּה. פֵּרוּשׁ עֲלִיָּה שְׂרֵפָה בָּאֵשׁ. וְהִקְשׁוּ שָׁם, בִּשְׁלָמָא הַעֲלָאָה כְּתִיב עֹנֶשׁ וּכְתִיב אַזְהָרָה, עֹנֶשׁ וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ וְנִכְרַת, אַזְהָרָה הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ (דברים יב יג), כִּדְרַבִּי אָבִין דְּאָמַר רַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִלְעָא כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר הִשָּׁמֶר, פֶּן, וְאַל, אֵינוֹ אֶלָּא מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, אֶלָּא שְׁחִיטָה בִּשְׁלָמָא עֹנֶשׁ כְּתִיב וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ', אֶלָּא אַזְהָרָה מְנָא לַן? וְאַחַר יְגִיעָה רַבָּה אָמְרוּ שָׁם, כִּי הַכָּתוּב אָמַר שָׁם תַּעֲלֶה וְשָׁם תַּעֲשֶׂה, מַקִּישׁ עֲלִיָּה לַעֲשִׂיָּה (כריתות ג, ב) מָה עֲלִיָּה עָנַשׁ וְהִזְהִיר אַף עֲשִׂיָּה עָנַשׁ וְהִזְהִיר. פֵּרוּשׁ עֲשִׂיָּה תִּכְלֹל הַכֹּל בֵּין זְבִיחָה בֵּין שְׂרֵפָה.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁהַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא קָבַע מָקוֹם לְיִשְׂרָאֵל לְהָבִיא שָׁם קָרְבְּנוֹתָם וּלְהָכִין שָׁם לְבָבָם אֵלָיו, וּמִתּוֹךְ קְבִיעוּת הַמָּקוֹם וְהַגְדָּלָתוֹ וְיִרְאָתוֹ אֶל לֵב בְּנֵי אָדָם, נַפְשָׁם מִתְפַּעֶלֶת שָׁם לְטוֹב, וְהַלְּבָבוֹת מִתְרַכְּכִים וְנִכְנָעִים לְקַבֵּל שָׁם מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, עַל כֵּן מְנָעָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת רַק בַּמָּקוֹם הַהוּא כְּדֵי שֶׁתְּהֵא כַּפָּרָה שְׁלֵמָה לָנוּ. וּכְלַל הַדְּבָרִים כִּי כָּל אֲשֶׁר צִוָּנוּ לְטוֹב לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, כִּי הָאֵל חָפֵץ בְּטוֹבַת בְּרִיּוֹתָיו בְּטוּבוֹ הַגָּדוֹל, וְאָמַר כִּי מִי שֶׁיַּקְרִיב חוּץ לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם הַנִּבְחָר דָּם יֵחָשֵׁב לוֹ. וְהָעִנְיָן הוּא כִּי הַשֵּׁם לֹא הִתִּיר לִבְנֵי אָדָם בְּשַׂר בַּעֲלֵי חַיִּים רַק לְכַפָּרָה אוֹ לְצָרְכֵי בְּנֵי אָדָם, כְּגוֹן מָזוֹן אוֹ רְפוּאָה אוֹ כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שׁוּם צֹרֶךְ בְּנֵי אָדָם, אֲבָל לַהֲמִיתָם מִבְּלִי שׁוּם תּוֹעֶלֶת כְּלָל יֵשׁ בַּדָּבָר הַשְׁחָתָה וְנִקְרָא שׁוֹפֵךְ דָּם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ כִּשְׁפִיכוּת דַּם הָאָדָם לְמַעֲלַת הָאָדָם וּפְחִיתוּת הַבְּהֵמָה, מִכָּל מָקוֹם שְׁפִיכוּת דָּם יִקָּרֵא, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הִתִּירוֹ הַכָּתוּב לְשָׁפְכוֹ לְלֹא תּוֹעֶלֶת, וְעַל כֵּן אָמַר סְתָם שֶׁהוּא כִּשְׁפִיכוּת דָּם אַחַר שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ דָּמָהּ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה לְשָׁחֲטָה, וְאֵין בְּאוֹתָהּ שְׁחִיטָה תּוֹעֶלֶת כְּלָל, אֲבָל יֵשׁ בַּדָּבָר נֶזֶק שֶׁעָבַר עַל מִצְוַת בּוֹרְאוֹ, וְלָכֵן עֲנָשׁוֹ הַכָּתוּב בְּכָרֵת.

דִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים שם) שֶׁאִם שָׁחַט בַּחוּץ אַף עַל פִּי שֶׁהֶעֱלָה בִּפְנִים חַיָּב, לְפִי שֶׁהַשְּׁחִיטָה וְהָעֲלִיָּה בְּכָל אֶחָד לָאו בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלָאו דַּעֲלִיָּה בְּסֵדֶר רְאֵה אָנֹכִי (מצוה תלט). וְאֵין אָדָם חַיָּב אֶלָּא עַל שְׁחִיטַת קָדָשִׁים הָרְאוּיִים לִקָּרֵב עַל הַמִּזְבֵּחַ, אֲבָל הַשּׁוֹחֵט בַּחוּץ אֶחָד מֵאִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ הֲרֵי זֶה פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ד) לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְיָ, כָּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא אֶל מִשְׁכַּן הַשֵּׁם, אֵין חַיָּבִין עָלָיו. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִזְּבָחִים [ה' מעשה הקרבנות פרק י"ט].

וְנוֹהֵג אִסּוּר זְבִיחָה בַּחוּץ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, שֶׁאֲפִלּוּ הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה הַיּוֹם לְשֵׁם קָדָשִׁים חַיָּב, וְהָכִי אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת זְבָחִים (קז, ב) בְּמַעֲלֶה בַּחוּץ בַּזְּמַן הַזֶּה רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר חַיָּב, וְכֵן הֲלָכָה. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְשָׁחַט קָדָשִׁים בַּחוּץ בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶעֱלָה אוֹתָן, מֵעֵת שֶׁשְּׁחָטָן חַיָּב, וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם קו ב) חַיָּב עַל הַשְּׁחִיטָה וְחַיָּב עַל הָעֲלִיָּה. וְאִם עָבַר וְשָׁחַט בְּשׁוֹגֵג, חַיָּב לְהָבִיא חַטָּאת קְבוּעָה בִּזְמַן הַבַּיִת.